השופט שאול שוחט פסק כי אין מקום להתערבות בהחלטת בית המשפט לענייני משפחה, תוך הסתמכות על הלכת פלמן והדגשת עקרון כיבוד הערכאות.
פסק הדין של השופט שוחט מחזק את עקרון כיבוד הערכאות ומצמצם את האפשרות ל"מירוץ סמכויות" בין בתי המשפט לבית הדין הרבני. בכך, נותרת על כנה ההכרעה כי המזונות הזמניים שנפסקו על ידי בית הדין הרבני ימשיכו לחול, תוך שמירה על האפשרות לערער עליהם בערכאות המתאימות.
ההכרעה משמשת תמרור אזהרה לכל מי שמבקש לעקוף החלטות שיפוטיות באמצעות פנייה חוזרת לערכאות שונות, ומדגישה את חשיבות ניהול ההליכים באופן מסודר ועקבי.
בפסק דין חשוב מאין כמוה להבנת מרוץ הסמכויות שניתן לאחרונה ע"י השופט שאול שוחט, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, דחה בקשת רשות ערעור של אב שביקש לקבוע כי לבית המשפט לענייני משפחה נתונה הסמכות לדון במזונות ילדיו הקטינים, במקום בית הדין הרבני. ההכרעה מתבססת על עקרונות הלכת פלמן, המחייבת כיבוד הדדי בין הערכאות ופועלת למניעת כפילות הליכים.
הרקע למקרה
הצדדים, בני זוג יהודים, נפרדו בשנת 2024 ולשניים שלושה ילדים קטינים. לאחר כישלון הליך יישוב סכסוך, הגישה האם לבית המשפט לענייני משפחה תביעה רכושית, ובנוסף כרכה בתביעת הגירושין בבית הדין הרבני את נושא מזונות הקטינים וזמני השהות. האב, מצידו, התנגד לדיון בבית הדין הרבני בטענה כי נושא המזונות אינו ניתן לכריכה, והגיש בקשה לבית המשפט לענייני משפחה להכריע בנושא הסמכות.
בית המשפט לענייני משפחה קבע כי יש להמתין להכרעת בית הדין הרבני בנושא הסמכות. בעקבות זאת, בית הדין הרבני פסק מזונות זמניים לילדים, מבלי להכריע ישירות בסוגיית סמכותו לדון בכך. האב פנה שוב לבית המשפט לענייני משפחה בטענה כי בית הדין "נטל לעצמו סמכות שאינה קנויה לו", אך בקשתו נדחתה בנימוק שבית המשפט אינו משמש כערכאת ערעור על החלטות בית הדין הרבני.
הכרעת השופט שוחט
השופט שוחט דחה את בקשת רשות הערעור של האב, תוך הסתמכות על הלכת פלמן. בפסק הדין נקבע כי אין מדובר במקרה חריג המצדיק סטייה מכלל כיבוד הערכאות, מאחר שבית הדין הרבני טרם הכריע בסוגיית הסמכות העניינית.
השופט שוחט הדגיש כי לפי הלכת פלמן, כאשר סוגיית הסמכות טרם הוכרעה על ידי אחת הערכאות, לבית המשפט או לבית הדין הרבני נתונה הרשות להימנע מלהכריע ולהמתין להכרעה של הערכאה השנייה. במקרה זה, בית המשפט לענייני משפחה הפעיל את שיקול דעתו ובחר להמתין להכרעת בית הדין הרבני, והאב לא ערער על החלטה זו בזמן אמת.
עיקרי הלכת פלמן
הלכת פלמן, שנקבעה על ידי בית המשפט העליון, קובעת כי כאשר מוגשת תביעת גירושין לבית הדין הרבני בצירוף תביעות נלוות כגון מזונות קטינים, נדרשת בחינה קפדנית של שאלת הסמכות. ההלכה מבחינה בין שני מצבים:
- כאשר טרם ניתנה הכרעה בסוגיית הסמכות, כל אחת מהערכאות רשאית לבחון את סמכותה או להימנע מכך ולהמתין להכרעה של הערכאה השנייה.
- כאשר אחת הערכאות כבר הכריעה בסוגיית הסמכות, הכלל הוא שהערכאה השנייה תכבד את ההכרעה ולא תדון בנושא – אלא אם מתקיים "טעם מיוחד" המצדיק חריגה מכיבוד הערכאות.
במקרה זה, בית הדין הרבני לא הכריע רשמית בסוגיית סמכותו, ולכן אין מקום להתערבות בית המשפט המחוזי.
