פרידת בני הזוג כחודש לפני לידת הקטין הובילה לתביעה אותה הגיש האב המתייחסת לזמני השהות שלו עם בנו .
כידוע הדין מתייחס לחזקת הגיל הרך קטיני קטינים עם סגירת היישוב סכסוך הציע האב באמצעות ב"כ עורכות הדין יעל גיל ואור פינקלשטיין את המתווה הבא:
"החל מגיל 6 חודשים ועד לגיל 9 חודשים תתווסף לינה אחת לשבוע, החל מגיל 9 חודשים ועד לגיל שנה הקטין ילון בבית האב פעמיים בשבוע, והחל מגיל שנה יהפכו זמני השהות שווים כולל לינות..
במסגרת תביעתו טען האב כי טיפל בקטין מיום היוולדו מידי יום ביומו וכי הוא מבקש לגדל את בנו מחצית מן הזמן, לדאוג לו, ולהעניק לו מאהבתו הרבה כלפיו"
בנוסף לזאת ציין האב כי האם מונעת את הלינות הרצויות מתוך מטרה לפגוע בקשר .
המתווה ראוי לציין ככל הנראה בעצת המייצגות הינו מהלך מבריק לאור העובדה כי קיימת תפיסה בה קטיני קטינים מקומם באופן אוטומטי הוא עם האם.
מתווה מבריק של עורכות הדין
ב"כ הגבר עורכות הדין יעל גיל (משמאל) אור פינקלשטיין (מימין)
צילום: אתר הבית של המשרד
מנגד העלתה האם בכתב ההגנה כי זמני השהות המתבקשים אינם יכולים להתקיים נוכח גיל הקטין וקיימים לאב זמני שהות נרחבים
במקביל טענה האם כי ידיה לשלום הם ואין היא מעוניינת לפגוע בקשר של האב עם בנו נהפוך הוא זמני השהות והקשר הבריא בעידודה הם .
השופט יחזקאל אליהו הדן את המקרה ולאחר בחינת מכלול נסיבותיו בצירוף המלצות העו"ס לסדרי דין והתסקירים השונים ועל אף הקושי ביכולת להגיע לשיתוף פעולה מלא של הצדדים מקבל מכל צד מתווה הדרגתי בהתאם לבקשותיו ושולל מתווה אחר:
" לאור כל האמור לעיל, מצאתי כי יש לקבל את הצעת האם עד הגיע הקטין לגיל 6, ולקבל את הצעת האב החל מגיל 6 וזאת משהסדרים אלו משקפים את טובת הקטין באופן המאוזן ביותר. החלוקה המוצעת על ידי האב עד הגיע הקטין לגיל 6 היא חלוקה מסורבלת, מסורבל, מרובה במעברים וטלטלות ולא מצאתי כל נימוק ממשי לאמצה, וודאי לא רק על מנת לייצר שוויון מספרי, כאשר זמני השהות רחבים מאוד ממילא . אין כל טעם ליצור סרבול כך שבכל שבוע ישן הקטין אצל הורה אחר בימים שונים ויש ליצור שגרה אשר תאפשר סדר יציבות ו- וודאות. באופן דומה, אין כל סיבה למנוע לינה נוספת החל מגיל 6, כהצעת האב, והאם לא נתנה כל טעם ענייני מדוע לא לאפשר זאת."
עוד ציין כי לאור הפסיקה ומשקיבל חלק מטענות האב וחלק מטענות האם לא מצא לחייב על הצדדים להטיל הוצאות
