פסק הדין שפורסם לאחרונה מתייחס לערעור שהגישה האשה בעקבות החלטת השופטת מאיה לוי בה הורתה על פירוק שיתוף בנחלה שהוענקה לבני הזוג מאת סבתה של האשה כעת מעוניינת היא כי חלקו של הגבר יוגבל לסכום של 200.000 ₪ בלבד הערעור הוגש לאחר שמונו מומחים בינהם אקטואר וחוות הדעת ניתנו .
בתביעה הרכושית הראשונה הגישה האשה כי הנחלה הינה נחלה משותפת שניתנה לזוג במתנה ע"י סבתה והיא מעוניינת בצו פירוק שיתוף "מחצה על מחצה" עם אפשרות לזכות ראשונים ברכישת חלקו של הגבר בקשה של הגבר למתן פסק דין המורה על פירוק יצרה תגובה אצל האשה בו היא מבקשת להגביל את זכויות הגבר ל200.000 ₪ וביטול פירוק השיתוף בתיקון כתב התביעה ההרכב המוכר מהמחוזי בחיפה שדן את המקרה הסביר מדוע הוא דוחה את הערעור והופך את הנחלה לברת איזון הצהרת האשה כי הנחלה ניתנה לבני הזוג ולא כחלק מירושה כך כתבו בהכרעה:
" בערעור בפנינו הבהרנו כי שאלת מקור הזכויות אינה מטה הכף; אין חולק כי בני זוג יכולים להעביר נכס אשר במקורו הגיע ממקור 'חיצוני', שאינו בר איזון, לתוך מסת הנכסים ברי האיזון. בכך הופך נכס שאינו בר איזון בשל הדרך בה התקבלו הזכויות, לנכס שהנו בר איזון. במקרה בפנינו, אין חולק כי מקור הזכויות בנכס נשוא המחלוקת הנו מסבה וסבתה של המערערת; הסבתא, גם אליבא המערערת עצמה, בחרה לאפשר למערערת ולמשיב לקבל זכויות בנחלה, לאחר פיצול הנחלה, תוך שכל שנדרש מבני הזוג שניהם (המערערת והמשיב), לשאת בעלות הסדרת הרישום והפיצול (ראה סעיף 14 לכתב הערעור!!). למעשה המערערת מאשרת בפה מלא, גם מסגרת הערעור, כי המתת, של הזכויות בנחלה, ניתנה אמנם מכוח קשר הדם של המערערת, אך ניתנה לשני בני הזוג גם יחד. הטענה כיום כי מדובר בנכס שהזכויות בו הועברו בירושה למערערת בלבד, אינה עולה בקנה אחד עם הצהרת המערערת עצמה כאמור לעיל (וראה למשל סעיף 15 לכתב הערעור).זאת ועוד- המערערת מאשרת, בתצהירי התביעה שהגישה, כי מדובר בנכס אשר גם אם מקורו חיצוני- הפך לנכס בר איזון ומשותף; ראה לעניין זה סעיף 17 לתביעה הרכושית (המגדיר הן את דרך העברת הזכויות- במתנה, והן את מקבלי המתנה- שני הצדדים); ראה סעיף 19 לתביעה הרכושית- פירוק שיתוף ומכלל זאת מסיק אתה על שיתוף (ובשיעור של מחצה על מחצה, כנטען) וכן סעיף העתירות."
כך שלפי ההצהרות שניתנו נראה כי הנחלה אכן משותפת לשניים וכי אין להתערב בעובדות שאושרו ע"י בית המשפט בערכאה הדיונית.
