לא ברור מדוע בחרה האם לא להגיב לבקשה לאחר שקיבלה הארכה למתן תגובה מה שכן ברור הם הנסיבות אותם תיאר האב בבקשה :
גיל הקטינות במועד פסק הדין כיום הבנות בנות 10,13 בעת אישור ההסכם הקטינות היו תחת חזקת הגיל הרך.
הפחתה משמעותית בהכנסתו הפנויה של האב – במועד פסק הדין השתכר כ-20,000 ₪ לחודש, האב פוטר מאז וכיום הכנסתו כ-8,000 ₪ לחודש,
בנוסף לזאת האב בזוגיות חדשה ממנה נולד לו בן נוסף,
האב שוכר דירה למגוריו עם בת זוגו ילדם המשותף והקטינות בסך 8,300 ₪ לחודש,
גידול בהכנסתה הפנויה של האם – האב בבקשה ציין כי הוא אינו יודע מה עושה כיום האם וכמה משתכרת, האם למדה, במהלך התקופה ואף רכשה דירה המושכרת על ידה..
השופטת עידית בן דב ג'וליאן מבימ"ש בפ"ת מציינת בהחלטה את הארכת המועד שאושרה לאם להגיש תגובה לפנים משורת הדין ובקשה להארכתה בשנית שהגישה ונדחתה עוד באותו היום מצדיקים את יכולתה להחליט.
בהעדר תגובה עוד בהחלטה עולה כי מזמני השהות אשר ניתנו בהסכם אל מול המצב הקיים היום הבית העיקרי בו מתגוררות הקטינות הינו בית האב ביחס של 60%אצל האב ו 40% אצל האם .
בהחלט יכולה להיות שבעת רצון
עורכת הדין מיטל מרלי
צילום: אילן ספירא
משכך ובהחלטה חשוב להדגיש זמנית ביטלה בן דב את המזונות ( שהיו על סכום של 6200 ש"ח הכוללים מדור ) לאב ובמידה ושולמו כאלו מעת הגשת הבקשה אלו יושבו לאב.
תוצאה שבהחלט יכולה להיות משביעת רצון לאב ול"ב עורכת הדין מיטל מרלי