בזמן הפרידה , ביקש הגבר להקים בעלות משותפת בדירה ודרש מהאישה לשלם לו עבור המשך מגוריה בה.
טענתו העיקרית היא כי הרישום מבוסס על עניין פורמלי וכי הסכם הממון למעשה אומר כי יש לחלוק את כל הרכוש שנרכש במהלך מערכת היחסים ביניהם.
מנגד האשה המיוצגת באמצעות עורכת דינה דלית יניב מסר טענה כי הדירה היא מתנה וקנויות לו הזכויות בה למגורים אך לא להשבתה מעצם היותה מתנה ..
השופטת חני שירה לא מצאה ראיות כי רישומה של הדירה ע"ש האשה נעשתה בכוונה לעניין פורמלי בלבד ודחתה את התביעה
טענות נוספות בדבר יציבות כלכלית ומצב קוגנטיבי של הגבר נדחן אף הן וזאת לאחר שציינה השופטת כי מדובר באיש עסקים
התוצאה העיקרית בפסק הדין למעשה היא ראיית רישום המקרקעין שקובעת הלכה למעשה את בעלות הנכס .
מעבר לדחיית התביעה . הגבר חויב בהוצאות גבוהות ע"ס 45.000 ₪ .
