הקרב על נשמת החינוך: הכרעת השופטת– הילדים יעברו לממלכתי־דתי

מאבק טעון בין הורים גרושים על זהותם החינוכית של ילדיהם הסתיים בפסק דין מפורט בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים. השופטת הילה גלבוע הכריעה כי הילדים יעברו ללמוד במסגרת חינוך ממלכתי־דתי, חרף התנגדותו של האב.

המחלוקת בין ההורים נסבה סביב אחת הסוגיות הרגישות ביותר בסכסוכי משפחה: מי יקבע את הדרך החינוכית של הילדים כאשר ההורים חלוקים ביניהם באופן עמוק.

האב התנגד: שינוי מהותי באורח החיים

האב התנגד למעבר למסגרת הדתית וטען כי הילדים גדלו עד כה במסגרת ממלכתית, וכי המעבר יוביל לשינוי משמעותי באורח חייהם ובזהותם החינוכית.

לדבריו, מדובר בשינוי ערכי וחינוכי עמוק, שאינו תואם את הדרך שבה התחנכו הילדים לאורך השנים.

האם: המסגרת הדתית מתאימה יותר למציאות חייהם

מנגד טענה האם – שיוצגה בהליך על ידי עו"ד  אברהם קורחוב – כי הסביבה החברתית והקהילתית שבה גדלים הילדים כיום תואמת דווקא את החינוך הממלכתי־דתי.

לטענתה, מסגרת זו תאפשר לילדים השתלבות טבעית יותר בסביבתם החברתית והקהילתית ותעניק להם יציבות חינוכית.

בית המשפט: טובת הילדים מעל הכול

בפסק הדין הדגישה השופטת גלבוע כי הכרעה בסכסוכים מסוג זה אינה מבוססת על אידיאולוגיה חינוכית אלא על בחינת טובת הילדים.

כך כתבה בהחלטתה:

"נקודת המוצא לבחינת מחלוקות בין הורים היא טובת הקטין, ולא העדפת תפיסת עולם של מי מהם."

השופטת ציינה כי כאשר הורים חלוקים בשאלת החינוך, על בית המשפט לבחון את מכלול הנסיבות והצרכים של הילדים.

לדבריה:

"הכרעה בשאלת המסגרת החינוכית של קטינים מחייבת בחינה זהירה של מכלול הנסיבות ושל צורכי הילדים."

"הסביבה החברתית והקהילתית שבה גדלים הילדים כיום תואמת דווקא את החינוך הממלכתי־דתי."

עורך הדין אברהם קורחוב (צילום: ארקדי ריסקין)

משקל להמלצות גורמי המקצוע

במהלך ההליך נבחנו גם חוות דעת מקצועיות. השופטת הדגישה כי במחלוקות עמוקות בין הורים יש חשיבות רבה לעמדות גורמי המקצוע הבוחנים את טובת הילדים.

כך נקבע בפסק הדין:

"במחלוקות מסוג זה יש ליתן משקל ממשי לעמדות גורמי המקצוע הבוחנים את טובת הילדים."

ההכרעה: מעבר לחינוך ממלכתי־דתי

לאחר בחינת מכלול הנתונים – סביבת החיים של הילדים, עמדות ההורים וההמלצות המקצועיות – קבעה השופטת כי במקרה זה המעבר למסגרת ממלכתית־דתית הוא הפתרון המתאים ביותר.

בפסק הדין נכתב:

"בנסיבות המקרה ובהתחשב במכלול הנתונים, מצאתי כי טובת הקטינים מחייבת את מעברם למסגרת חינוך ממלכתי־דתי."

עם זאת הבהירה השופטת כי אין מדובר בקביעה עקרונית בדבר עדיפות של זרם חינוכי כזה או אחר, אלא בהחלטה נקודתית שנועדה להתאים את המסגרת החינוכית למציאות חייהם של הילדים.

בסיום פסק הדין הדגישה כי תפקיד בית המשפט אינו להכריע בין תפיסות עולם של ההורים, אלא לוודא שההחלטה שתתקבל תשרת בראש ובראשונה את טובת הילדים.