בית הדין הרבני הגדול הפך לאחרונה את החלטת בית הדין הרבני האזורי, וביטל את פסיקתו לפיה דירת המגורים של בני זוג תועבר לבעלות האישה בעקבות בגידת הבעל. הסיבה: לא הוכח כי הבעל הפר את התחייבותו להסכם שלום-הבית טרם הגשת תביעת הגירושין.
המקרה עוסק בזוג שניסה לשקם את יחסיו וחתם על הסכם שלום-בית, בו נקבע בין היתר כי אם הבעל יבגוד – תעבור הדירה לידיה הבלעדיות של האישה. כעבור חודשיים בלבד, בינואר 2020, הבעל יזם תביעת גירושין ואף ביקש לשנות את תנאי ההסכם.
האישה טענה כי טרם פתיחת ההליך המשפטי, בעלה כבר ניהל רומן – ולראיה: שהותו בבית המאהבת במשך יומיים באותו חודש, וכן פגישה נוספת עמה. בית הדין האזורי השתכנע שיחסי האישות בין הבעל לאישה אחרת החלו עוד לפני פתיחת ההליך, בין היתר בשל שיחת טלפון מוקלטת בין הבעל למאהבת, והורה על העברת הדירה בהתאם להסכם.
אלא שהבעל ערער לבית הדין הרבני הגדול – וערעורו התקבל. הדיינים, הרבנים שלמה שפירא, ציון לוז־אילוז ומאיר פרימן, קבעו כי הראיות אינן חד-משמעיות: "אין לקבוע בוודאות שהבעל הפר את ההסכם, שהרי בשלב הרלוונטי כבר הייתה תביעת גירושין תלויה ועומדת. אי אפשר לכנות שיחת טלפון כרעייה בשדות זרים", כתבו בהחלטה.
הקלטה נוספת, שהוגשה לערעור – שיחה בין המאהבת לבין עורכת דינה של האישה – שימשה לחיזוק טענת הבעל. במהלכה טענה המאהבת כי יחסי המין ביניהם החלו רק לאחר הגשת התביעה: "שכבנו פעם ראשונה אולי לפני שבועיים… בחמישי לינואר".
עם זאת, הדיינים לא טיהרו לחלוטין את מעשיו של הבעל, והדגישו כי "לבו לא התנתק מהאישה האחרת, וייתכן שחזר לבגוד עמה", ואף קבעו כי "אין ספק שהרס את הבית וזינה עם אחרת – לא אחת אלא שתיים".
בנסיבות אלה, הוחלט להחזיר את התיק לבית הדין האזורי, שיבחן את האפשרות לחייב את הבעל בכתובה ואף בפיצויים בגין התנהלותו.
