בני זוג לשעבר שחולקים בן משותף בן 15.5 נידונו בבית המשפט לענייני משפחה בת"א אצל השופט יהורם שקד בעניין זמני שהות עם בן נוסף של האשה אותו הביאה מתרומת זרע אנונימית לפני כ7.5 שנים .
במהלך חייו של בן זה אפשרה האם את זמני השהות של הקטין עם אחיו למחצה לחיזוק קשר האחים קשר זה היה בהתאם לזמני השהות של האב עם בנו הביולוגי כמו כן יצוין כי לאב בת נוספת מנישואין אחרים שגם היא מטבע הדברים נכללה בזמני השהות במהלך זמנים אלו נרקם קשר בן הבן הקטן לבין הגבר כך שמעורבות גבוהה הייתה לו בחייו המתבטאת בעדכונים שונים מבית ספרו שם משפחתו לקוח משתי שמות המשפחה ואף הגבר מכונה ע"י הקטין "אבא"
בהליך יישוב סכסוך בו עתר הגבר לקיום קשר עם הקטין ע"מ להבטיח קשר זה התנגדה האשה לאור העובדה כי אינו אביו הביולגי ולא ניתן לשייך עתירה זו עפ"י תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה מאחר ולא קיים לו מעמד משפחתי .
בעתירה זו ומהטענות שהועלו איפשר שקד את קיום מפגשים עם הקטין לאור הבנתו כי בין הגבר לקטין קיים קשר שאינו קשר זר וחשש מאותה פגיעה עקב ניתוק שייוצר בין הגבר לקטין לאחר תשעה מפגשים כאלו יצאה תסקיר של האפוטרופה לדין בו היא כותבת שהבן חוצץ במריבה בין האם לבין זוגה לשעבר "בעין הסערה" כתבה מעמד זה פוגע בקטין ומכאן הגישה האשה בקשה לדחיית תביעת האב על הסף .
בהחלטה שפורסמה שקל שקד את מכלול הנסיבות תוך שהוא מציין כי הוא מודע להשלכות העתידיות בגין תביעות מסוג זה אבל מעל הכל עיקר המבחן העומד לנגד עיניו הוא טובת הקטין .
וע"כ הוא דוחה את בקשת הדחייה על הסף ומאפשר לצדדים לגשת להליכים הפנימיים של המקרה לא לפני שהוא מטיל בזהירות רבה הוצאות ע"ס 5000 ₪ לאם .
ושולח למעשה בהחלטתו את באי הכוח של הגבר עורכי הדין שמואל מורן ואיילת בלכר פריגת ושל האשה עורך הדין שי קדמי להליך העיקרי בענייני זמני השהות.