מס' פעמים הגיעו הזוג להליכים משפטיים וכמעט לפירוק התא המשפחתי. אלא שכל פעם שבו לשלום בית לשמירת התא. הרכב הדיינים במסגרת הערעור מציין את העובדות לאור ההודאה את הספקות שלא הגיעו לחקירות ודיוני הוכחות. הסתירות שהועלו מפסק הדין מתייחסות לדרך הבאת הילדים שהגבר טוען כי מדובר בטיפולים ומנגד האשה טוענת לדרך הטבעית.
כך או כך ההודאה שנתן הגבר בדבר נטיותיו וקיום היחסים עם גברים נוספים הביא את הערכאות לחייבו בכתובה .
האשה בטענותיה העלתה גם את נושא חזרתה בתשובה וציינה כי ארבעת ילדיהם כבר מודעים לנטיותיו והם כמעט בגיל נישואין . הארוע ששבר את גב הגמל מתייחס לארוע אלים שהיה בתא המשפחתי בה הגבר טען שהאשה ביצעה בו ניסיון לרצח ע"י דקירה מנגד טענה האשה כי מדובר בהפרדת כוחות בינו לבין הבן .
כמו כן לגבי סכום הכתובה דן ההרכב עם התייחסות לחידוש הכתובה לאחר מס' שנות נישואין.
תביעה מוגזמת בחידוש כתובה מתוך פסק הדין:
"הכתובה חודשה אחר שנים אצל הרב א' ושוב כתב בה הבעל מיליון ש"ח. לכן אי אפשר לומר שכתב סכום זה לכבוד ולתפארת שהרי זה נכתב עם הרב א' בלבד, ולא ברוב עם. משום כך יש לחייבו במלוא הכתובה, ובוודאי כאשר בזמן שחידשו את הכתובה כבר היה לצדדים בית הרשום על שם שניהם ובכל זאת נכתב סכום זה – הזהה לסכום המקורי – כשחידשו את הכתובה.
8 באשר לדירת הצדדים: מאחר שהאישה לטענתה השקיעה כספים רבים ומכוח ההסכם שנכתב בין הצדדים יש להשאיר את הדירה בחזקתה. יצוין כי למערערת הייתה דירה ברחוב [ל'] על שמה קודם הנישואין, דירה זו נמכרה אחר הנישואין בדצמבר ב־123,000 דולר. את הדירה המדוברת שברחוב [א'] קנו בחודש פברואר בסכום של 155,000 דולר, כלומר: את כל הסכום שקיבלו בתמורה מהדירה של קודם הנישואין השקיעו בדירה ב[א']. כמו כן לפי דין תורה וכן לפי החוק על פי סעיף8(ב) לחוק יחסי ממון יש להעביר את כל הדירה על שמה, מה עוד שבהסכם שבית הדין לא אישר נכתב כי הדירה כולה תהיה לאישה."
בנוסף לזאת ציין ההרכב כי במידה ולגבר נטיות הפוכות אך אין הדבר משפיע על יחסי האישות והתחייבותו בדבר הנישואין לאשה שאין עילת גירושין.
האשה במהלך ההליכים המשפטיים ציינה כי היא מעוניינת לחזור לשלום וקיים סיכוי של חזרה בתשובה . הגבר מנגד המשיך לדבוק בגרסתו כי מתחילת הקשר ידעה האשה על נטיותיו ומשיכתו לגברים. תוך ששניהם בילו במועדני להטב"ים.
בהכרעת פסק הדין חויב הגבר בסכום של 360.000 ₪ כך נימק ההרכב:
"בנסיבות המקרה שלפנינו – מדובר בבעל שכבר התגרש וידע את משמעות הכתובה, וגם אם לא התכוון לסכום המדויק שנכתב, יש בכתיבת סכום גבוה מעל הרגיל לפחות כדי להצביע על כוונתו להתחייב בסכום שמעל הממוצע, ובמיוחד במקום שהבעל, כטענתו, היה בעל הכנסה יפה המתאימה לקניית דירה. לחילופין, לפי טענת האישה שהיא ומשפחתה השקיעו את סכום הדירה, בהחלט מסתבר שכתיבת הסכום הגבוה באה כנגד זה להדגיש כי הוא מתחייב מעל הממוצע, ובפרט שהאשה עבדה במספרה, סייעה בידו בפרנסה וגם ידעה על הכנסותיו, ומה גם שהסכום נכתב שנית בחידוש הכתובה ללא שינוי.
לכן יש מקום לחייב יותר מהסכום הנמוך שחייב בית הדין האזורי.
מצד נוסף פשרה זו צריכה עיון:
ביד האישה יש שטר ודאי, לטענת הבעל – ספק אם פרע, ופשרה במצב כזה – בדרך כלל מעמידים אותה על שליש (ראה בעניין זה פד"ר תל אביב 891643/4). בנוסף: בית הדין האזורי כתב שסכום הפשרה יכלול את כל המרכיבים שהוזכרו וכוונתו גם לכספים שהושקעו בדירה מצד האישה, הרי שאף שלדעת בית הדין גובה הכתובה היה מוגזם ומשכך לא חייב בית הדין חיוב שלם, מכל מקום ראוי היה להתחשב באלה בעשיית פשרה.
על כן בנסיבות מקרה זה יש לפסוק חיוב כתובה בסכום גבוה מן הממוצע ולפחות בשליש ובנסיבות התיק יש להעמיד את גובה הכתובה על סך 360,000 ש"ח."
בנוסף לזאת הורה ההרכב לזוג למתן גט ללא עיכוב.
