האב מרצה עונש של 23 שנים בגין פגיעות מיניות חמורות בקטינים. מהםריצה האב כבר 12 שנים .
מעולם לא נפגש עם בנותיו תאומות כבנות 6. אך שיחות יומיומיות יש בינהם.
האם והב סבורים כי טובת הקטינות כי מפגשים פרונטליים ייערכו בינהם מעבר לשיחות הוירטואליות המתקיימות בינהם מדי יום.
משכך וגם לדעתה של ברנדשטיין יש לאשר את קיום המפגשים.
קושי נוסף שהתעורר בקיום המפגשים הוא השינוע לאור מוגבלותה של האשה בשינוע הקטינות
השופטת ברנדשטיין ציינה בפסק הדין כי היא מקבלת את עמדת ההורים כך כתבה:
".ברור שככלל, ההתערבות באוטונומיה ההורית, ודאי שעה שקיימת אחידות דעים בין ההורים, נעשית רק במקרים חריגים (למשל, כשמתקיימות נסיבות למעורבות עו"ס חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך -1960).
לא מצאתי שבמקרה דנן קיימת הצדקה להתערבות באוטונומיה ההורית, ושלא לאמץ את עמדתם של שני ההורים כי יש להורות על קיום מפגשים פרונטליים בין האב לקטינות."
משכך התירה את קיום המפגשים
