ברקע הבקשה מדובר בזוג עם שלושה ילדים אשר התגרשו בהסכם ב2020 שבהם הוסכם כי הילדים יהיו במשמורת משותפת של האב ושל האם בשל רצונה של האם לעבור במרחק רדיוס רב יותר מ30 ק"מ בהתאם להסכם ביקשה את רשות בית המשפט למעבר.
בית המשפט אשר בחן את הנסיבות מינה מומחית אותו האב מעוניין לבטל וע"כ הגיש את הרשות .
בהחלטת השופטת ורדה פלאוט נימקה את דחיית הבקשה מלשון בית המשפט:
"כאשר מדובר בשינוי מקום מגורים ואולי אף שינוי מסגרות החינוך של הילדים, נכון לבחון את שאלת טובת הילדים בקשר לשינוי מקום המגורים ולא לדון בשאלה המשפטית של שינוי נסיבות המצדיק שינוי ההסכם. כידוע, כל ענייני הקטינים ביניהם גם שאלת מגוריהם אינו סוף פסוק ולכן יש מקום לדון בשאלות מעין אלה בכל עת".
כמו כן ציינה השופטת את טענת האב אשר העלה את טענת שינוי הנסיבות אך לא באמת נימק או הציג לכאורה את טענותיו באופן שראוי וכן ציינה את נסיבות המבקש שם יהבו על אמירתו של בית המשפט לפיה אין לדון בשאלת שינוי הנסיבות המצדיק שינוי ההסכם. ואולם נראה כי מדובר באמרת אגב שאין לה חשיבות מעשית במחלוקת הנדונה, כאשר בית המשפט כיוון את הזרקור, בראש ובראשונה, לשאלת טובת הקטינים. זו אכן השאלה הדורשת הכרעה.
עבר של האם בנישואיה החדשים "
כזכור שינוי נסיבות מהותי אכן מצדיק בחינה מחדש של רכיבי הסכמים או פסקי דין על פניו נישואין חדשים של מי מהצדדים ייחשבו בהתאם לגוף התיק כשינוי נסיבות מהותי ע"כ החליט בית המשפט במינוי המומחה
וע"כ דחתה פלאוט את הבקשה.
