המקרה שנידון לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בטבריה מעלה תהיות רבות בנוע לדווקנות של האב והאם שכל צד מסרב לוותר על דרך החינוך של הבת באם תהייה בגן דתי או חילוני מעלה פליאה נוכח העובדה שהצדדים כבר מסכימים לגבי המסגרת הבית ספרית.
האב שמעוניין שביתו תקבל את ערכי החינוך הדתיים בניגוד לאם שרוצה בחינוך המשלב ושניהם בויכוח דווקני על אף הזמן הקצר נוכח גיל הקטינה רקע המקרה מתייחס לזוג הורים לשני קטינים בני 8 ו 4 אשר אורח חייהם התנהל כזוג דתי עד שהאשה יצאה בשאלה .
בעקבות מעבר האם למקום מגורים אחר רישום הילדים נעשה בחינוך המשלב למסגרת הבית ספרית אך לעניין מסגרת הגן של הקטינה נותרו האב והאם עקשנים ברצונתיהם כאשר האם נוטה לרישום עפ"י נוחיות הקירבה והאב מעוניין במסגרת דתית בלבד .
לעניין זה הוצאה חוות דעת של עוס"ית אשר מונתה מטעמו של בית המשפ חוות הדעת התייחסה לנוחיות של במסגרת החינוכית החילונית אשר הקרבה הפיזית ונוחיות השעות בהם תשהה הקטינה הכוללת צהרון יאפשרו לאם להמשיך בעבודתה במקביל לגידולה של הקטינה.
טענות האב היה שיש להשאיר את חינוכה של הקטינה בהתאם לאורח החיים שלו הורגלה שהינו אורח חיים דתי מנגד טענה האם באמצעות עורכי דינה ארתור שני ועומר עשת ארתור שני כי האב כלל לא דתי וכל אורח חייו מלווים באורח חיים חילוני ולמראית עין הוא מנסה לצייר עצמו כדתי לכאורה .
לצורך קבלת ההחלטה התייחס השופט קימלמן למס' היבטים או ליתר דיוק תהיות כיצד גן חילוני יוכל למנוע את דרכה של הקטינה מעבר לזאת ומנתוני המקרה עולה שהבת פורחת במסגרת הצהרון .
עוד הדגיש השופט את הדווקנות המיותרת בה נאלץ להחליט והגיע לכלל החלטה רק משום החיוב שלו "יקוב הדין את ההר". כך תיאר את הדווקנות למתן החלטתו מאחר ומדובר בדווקנות שמתייחסת לזמנה הקצר של ביצוע ההחלטה ונראה כי לא אורח החיים הדתי של האב על הפרק אלא הרצון להתיש אותה משפטית .
מעבר לקבלת חוות הדעת של העוס"ית והשארת הקטינה במסגרתה הנוכחית בה היא נמצאת וכך למעשה החליט על דחיית התביעה . בנוסף הטיל קימלמן על התובע 5000 ₪ בשל הוצאות ההליך .
