ההחלטה שפורסמה על המקרה מתייחס לאב שכרך וכרך כדין את תביעת מזונות בנותיו בבית הדין הרבני 19 ימים לפני שהגישה האשה את תביעתה בבית המשפט לענייני משפחה .
בעוד בית הדין כבר רכש את הסמכות והמתין לתגובת האשה .
הרכב הדיינים אשר הוציא את ההחלטה הרב יוסף יגודה , הרב סיני לוי והרב יעקב שרעבי מנסה לפרט באופן עדין וזהיר בניסוח מדוע הוא מסתלק כביכול מהמקרה ומפנה את מקומו לבית המשפט .
במקביל לזאת נימק ההרכב כיצד הוא למעשה אכן מוסמך לדון במזונות ילדים כל זאת שעתירת בג"ץ עדיין לא הוציאה את הפסיקה המיוחלת .
הלכת שרגאי ופלדמן דרך השופט שאול שוחט ושאר המקרים שקיבלו מקום בהחלטה לא באמת עושים סדר והצדדים נשארים מבולבלים.
עוד מי שאינו יודע כבר האם לפנות ימינה או שמאלה הם עורכי הדין המייצגים את הצדדים .
במקרה הזה ייצוג האב באמצעות עורכת הדין שלומית סטרונגו המייצגת את האב
ומנגד עורכות הדין מירב לנג ועורכת הדין ליאת שקלרז שמייצגות את האם .
את עיקר נימוק ההחלטה מביאים כאן מילה במילה מעבר לקובץ ההחלטה המלא (קח אותי למקור)
"הקביעה בעניין הסמכות העקרונית – על אף שאין להקל ראש בחשיבותה, אינה
נמצאת אצלנו בחשיבות עליונה, שהרי למעלה ממנה רואה בית הדין את עצמו
כאחראי על טובתם של הקטינים. לפיכך, בהתחשב באחריות הכבדה לדאוג
לטובת הקטינים והוריהם, אשר לעת הזו זקוקים להכרעה יעילה בעניין מזונות
הקטינים, ולא להיקרע חלילה במאבק סמכויות בין הערכאות, קובע בית הדין כי
הוא מושך ידו מהטיפול בתביעת מזונות הילדים בתיק זה. אמנם אין
הסתלקותנו מונעת מהאיש למצות את ההליכים בערכאת הערעור המתאימה
בבית המשפט.
נחזור ונבהיר, הסתלקותנו אינה נובעת מקבלת עמדת בית המשפט
שאין לבית הדין סמכות לדון בתביעת המזונות שבין ההורים עבור מזונות
הילדים, שהוגשה על ידי האב ונכרכה בתביעת הגירושין.
אנו מסתלקים מלדון, לעת עתה, למרות שבית המשפט לענייני משפחה נתן
החלטה שחורגת מהכלל של כיבוד הדדי של הערכאות. למרות זאת, לטובת
הילדים והוריהם, בית הדין מושך את ידיו מהטיפול בתביעה. עם זאת, אם
יתקבל ערעור האב בבית המשפט המחוזי, ימלא בית הדין את חובתו לדון
ולפסוק בעניינם של הצדדים – אף בנושא מזונות ילדיהם."
בנוסף לזאת הודיע על משיכת ידו מלדון בתביעה שכרך האב כדין.
