המקרה שהובא בפני כב' השופט ארז שני הובא בעקבות תפקידו כשופט מוקד האמון על נושא הניכור ההורי מהשופט ליאור ברינגר והוא מתייחס לקשר שבין האב לקטינה אחת משתי בנותיו כאשר הגדולה יותר כבר בגירה .
השופט ארז שני מתאר בפסק הדין את המצב הכי בריא בעת הזו ביחס לקשר זה דווקא בחוסר התערבות תוך שהוא מנמק כי קרא את מכלול הנסיבות וחוות הדעת השונות .
לא טיפול רגשי ציין יועיל ולא המשך טיפול אצל ד"ר קיבסון.
משהו במבנה האישיותי של הקטינה עצמה בעייתי וע"כ הוא מורה על אי התערבות
שני מאמין כי במקרה הנוכחי רק דבר אחד יועיל וירפא והוא הזמן.
עוד הוא מציין כי במידה והיה מזהה כי הבעיה היא ניכור היה כבר דואג להפעיל את סמכותו
ע"כ הוא מורה על טיפול ארוך טווח אך באופן חריג ונדיר קובע כי כאן הוא לא מתערב.
