פסק הדין נידון בהרכב שלושה שופטים כאשר את פסק הדין כולו כתב השופט נפתלי שילה ואל דעתו הצטרפו יתר חברי ההרכב השופטת עינת רביד והשופטת סיגל יעקבי.
מפסק הדין עולה שבעבר הייתה לאב בעיית התנהלות תוך ניסיון להטיל על אב האם פגיעה מינית שלא התקיימה לאור הודאת הקטין כי ההאשמה הושתלה ע"י האב .
כך תיארה העוסי"ת את ההאשמה . על היסטוריה זו ניסתה האם לייחס את הפגיעה החמורה בריבוי ימי השהות עם האב בחו"ל .
השופט נפתלי שילה מקבל את טענות האב כי ההבדל בין 14 ימים שגם ככה מוסכמים על האם לבין ה23 ימים עליהם כבר שילם אינם אלו שישנו את פני הדברים.
את הסיבה האמיתית לסירוב האם בהארכת הימים הביעה בדיון כשהעלתה האם את חששה כי שבעתיד הקרוב הוא יפנה לרווחה להרחיב את זמני השהות .
השופט שילה רמז בפסק הדין כי האם אשר עורכת דין בהסמכתה ואף משמשת כפסיכולוגית קלינית אמורה לכאורה להבין כי הארכת הטיול בשבוע נוסף לא זו שתפגע בקטין.
כמו כן ציין כי אין לקבוע מסמרות בנוגע לטענות האם ביחס להשפעת השהות של הקטין אצל האב על מצבו של הקטין