הקטינה שרשומה כיום במרשם האוכלוסין כבתה של האם אך לגבי זהות האב קיימת שאלה גדולה לאור יחסים זוגיים אשר היו לה בעודה נשואה לגבר אחר ולו עדיין נשואה .
לילדה יש רישום של אב ואם בתעודת הלידה עם חזרת האם ארצה ב2020 בזמן שהקטינה נמצאת עם אביה בחו"ל לאחר כשנתיים שב גם אביה (הרשום) ארצה וביקש לרשום אותה כאביה נאמר לו ע"י משרד הפנים שלצורך הרישום עליו לפנות לבית המשפט ולקבל פסק דין דרך תביעת אבהות שהרישום יאושר
בקשה לקביעת אבהות הוגשה במסגרתה ביקש הגבר לבצע בדיקת סיווג רקמות אלא שבתגובה עלה חשש לפגיעה בכשרות הקטינה וע"כ ובהתאם לסעיף 3 לחוק מידע גנטי תשס"ח – 2008 ולפנות לנשיא בית הדין הרבני הגדול לצורך קבלת חוות דעתו.
בחוות הדעת מנשיא בית הדין הרבני נכתב כי : "נראה שאין לאשר במקרה זה כל בדיקה ובוודאי לא בדיקת רקמות מוכחת שעלולה לסכן עוד יותר את מעמד הקטינה. לפיכך דעתי היא כי בנסיבות המקרה אסור לאשר את הבדיקה הגנטית, כדי שלא לפגוע באפשרות להכשיר את הקטינה…אין מנוס מן המסקנה כי לא ניתן לאשר עריכת בדיקה מכל סוג שהוא"
החשש הגדול מהפגיעה הקשה העלולה להיגרם לקטינה היא אשר גרמה לסירוב בדיקת סיווג הרקמות בדיון בתביעה בבית המשפט אצל השופט ארז שני . "הודיע בית המשפט כי לאור העובדה שהמשיבה נשואה לאיש אחר, בכוונתו לקבוע אבהות פסיכולוגית למשיב ובסיום הדיון ניתן פסק הדין והחלטות נוספות שבמסגרתם הוצהר שהמשיב הוא אבי הקטינה וניתנה הוראה לרישום האבהות במרשם האוכלוסין " המערערת לא השלימה עם פסק הדין והגישה את הערעור שפסק דינו מובא כאן (קח אותי למקור) במקביל האם לא הגישה תשובה לערעור ולא התייצבה לדיון. בפתח הדיון בערעור ציינה ב"כ המערערת שנערכה פנייה נוספת למשיבה בשבוע האחרון על מנת שהיא תתייצב לדיון אך זו סירבה להגיע.
לצורך הרישום במרשם האוכלוסין נפסק כי האב יירשם במרשם האוכלוסין כקביעה אזרחית ע"מ שלא ייפגעו זכויותיה בזכויות המדינה ( מל"ל ,שירותים רפואיים וכדו') בכרעה זו נקבעה כי גודל חשיבות זכויות אלו עולים על החשש המרחף בדבר גילוי זהותה הגנטית לבקשת היועמ"ש בדבר חלופה אחרת הגיב השופט שני כי "אשר לשאלה האם ליתן לאב רק אפוטרופסות, לטעמי מהווה הדבר בשל שיקולים שבדת, פגיעה בלתי מידתית גם בקטינה אשר זכותה לדעת מי אביה, גם באב שזכותו להיות רשום כאביה של הקטינה וגם הצורך לנתק פורמאלית את הקשר בין בעלה של האם לבין הקטינה".
בערעור שהוגש מטעם היועמ"ש וכעולה מפסק הדין ישנם תיאורים של מורכבות המקרה במבחן האיזונים בדבר קביעת זהות האב במקביל לטענות שהועלו גם מטעם המשיבים .
פסק הדין שנכתב ע"י השופט נפתלי שילה ובעיקרו מנמק שילה מדוע הוא מבטל את פסק הדין ומקבל את טענות היועמ"ש מתוך 7 סיבות מרכזיות ובתוכם קיימים היבטים המשולבים בחוק בהלכה ובעיקר מהמוסר. אל דעתו זו יצטרפו יתר חברי ההרכב השופטת עינת רביד והשופט שאול שוחט.
