ערעור שנידון בבית הדין הרבני הגדול בהרכב הרב דוד ברוך לאו – נשיא, הרב אליעזר איגרא, הרב מיכאל עמוס .
עורר שאלה מעניינת בעקבות סיפור המקרה שברקע ולנוכח טענות הגבר שהגיש את הערעור כל זאת בעקבות חשד לכאורה של בגידה מצד אישתו ,הכחשת האשה לבגידה ,ואז חזרו שניהם לחיות יחד ,
מס' שנים לאחר מכן גילה הגבר שאשתו שיקרה לו ואכן התקיימה בגידה .ומכאן מעלה הגבר את הרצון שהגיע עד לפיתחו של בית הדין הרבני הגדול בדבר הכרת הבגידה ושינוי מועד הקרע ביניהם שלטענתו צריך להיקבע בזמני הבגידה מאחר ולו ידע בוודאות שהייתה בגידה לא היה שב לחיות עימה.
את פסק הדין בערכאה הדיונית אשר נערכה בבית הדין הרבני בפתח תקוה פסק הרכב הדיינים תקווה הרב אברהם מייזלס – אב"ד, הרב בנימין לסרי והרב נחמיה נשר, כאשר שם נקבע כי מועד הקרע ייקבע עפ"י זמן פיצול חשבונות הצדדים ולכן לשאלת הבגידה אם הייתה או לא הייתה כנראה שתשובה לשאלה זו תישאר בין האשה לבוראה כך ניסחו בפסק הדין . במרכז טענות הגבר הובא הדין ההלכתי בנוסף למס' פסיקות מהעליון אשר בהם לקוחה עילת הפרידה מדיני החוזים וזאת לאחר שהועלתה טענת ההטעייה אשר לקוחה מדיני החוזים שלא היה ממשיך איתה במערכת יחסים במידה והייתה לו וודאות מוחלטת לגבי הבגידה כמו שותפות שלו ידע צד אחד לגבי לא היה ממשיך בשותפות כמו כן טען הגבר כי ברגע שחשדותיו לעניין הבגידה אומת מצידו פעל במיידית והגיש את היישוב סכסוך הדיינים בהרכב הראשוני מנגד העלו את ציר הזמן בו המשיך הגבר לחיות עם האשה בשל סירובו להתחלק בנכס באופן שוויני ומשא ומתן בעניין נמשך חצי שנה עדות שלא היה קרע גמור בין הצדדים .
האשה מנגד טוענת כי בין בני הזוג התנהל טיפול זוגי ואף אחריו קיימו מערכת יחסים זוגית נורמטיבית לרבות קיום יחסי אישות, נופשים בחו"ל וכדו' רק כשנה לאחר מכן ב2020 הוגש היישוב סכסוך כמו כן יכול היה להיות פיצול חשבונאי בהעברת משכורתו של הגבר לחשבון נפרד אך הוא בחר להמשיך ולהעביר לחשבון המשותף בין השניים .
כמו כן גם האשה לא חסכה בהבאת מקורות מטעמה עם ציטוטים מפסקי הדין שונים בצל הערובה אשר מנסה הגבר ליטול בבגידת האשה וכי נאמנות מינית לא יכולה לשלול זכויות שהצטברו אצלה .
פסק הדין משתרע על 30 עמ' בו הם מנמקים מדוע הם לא מקבלים את הערעור ומשאירים את מועד הקרע כפי שנקבע בערכאה הדיונית בפתח תקוה
ייצוג הצדדים:
הגבר – הגבר יוצג באמצעות טו"ר אבנר הן
האשה – יוצגה באמצעות עורך הדין תומר נפתלי לשם
