מאת: ורדית נבו -מגשרת ויועצת לזוגות וליחידים
אז כן, במציאות הרמת הקול לאוו דווקא תפגום באיכות חיי הזוגיות/נישואין, אבל 4 הפרשים כן יפגמו וכדאי לשים אליהם.
גוטמן מצא שהם שליליים למערכות היחסים ובמצבים מסוימים.. אפילו עלולים לנבא את סוף הקשר:
פרש הביקורתיות- לכולנו יש תלונות, אבל יש הבדל בין תלונה לביקורת. תלונה מתמקדת בהתנהגות מסוימת. למשל: “לא טאטאת את החדר”. וביקורת היא כללית, למשל: “למה את כזאת שכחנית? שכחת שוב לטאטא”.
פרש הבוז- זוהי צורה של חוסר כבוד. זה יכול לבוא לידי ביטוי בגלגול עיניים, הומור עוין ולעיתים גם הטחת עלבונות. הבעיה שזה משדר לבן הזוג סלידה שמייצרת ריחוק.
פרש המגננה- הכוונה להצטדקות או להתקפה. כשאחד מבני הזוג מצטדק או מתקיף, הוא לא במוכנות להקשבה או להכלה, אלא נמצא במצב של “מלחמה” ובמלחמה, יש מפסידים או מנצחים…אז מגיעים למצב של האשמה או קורבן.
פרש ההיאטמות- זוהי צורה של חומה. מי שנאטם מתנהג כאילו לא איכפת לו, אבל זוהי רק עוד דרך מילוט מכל 3 הפרשים הקודמים.
גוטמן טוען שכשזוגות מגיעים לפרש ה-4 זה כבר סימן לסוף הנישואין. מניסיוני, זה בד”כ מעיד על קשיים עמוקים בזוגיות, אבל ממש לא חייב לסמן את הסוף ובצעדים איטיים ואוהבים הכל הפיך ואפשר למצוא את הכבוד והאהבה מחדש!!!
אז גם אם אתם שומעים הדים של עצמכם באחד מהפרשים, תדעו שאתם ממש לא לבד. גם אם אתם משתמשים בפרש ה-4 זה לא אומר שאתם בדרך לפרידה, הבעיה מתחילה כשהשימוש בכל ה-4 נעשה שכיח מדי ביחס לכמות הפירגונים (על פי המחקר של גוטמן יש לשלוח 20 פרגונים על כל שימוש 1 בפרש).
והכי חשוב! אף פעם לא מאוחר מדי לעצור את הרכבת או הפרשים במקרה הזה! קומו ותעשו שינוי.
ורדית נבו
מגשרת ויועצת לזוגות וליחידים בקליניקות הפרטיות במזכרת בתיה ובפתח תקווה
מרצה בנושאי זוגיות ותקשורת מקרבת וחוקרת בתחום יישוב הסכסוכים מטעם אוניברסיטת בר אילן.