הטרגדיה האנושית שהחלה בטעות רפואית
תחילתה של הפרשה בספטמבר 2022, כאשר בני זוג שעברו טיפולי פוריות באסותא ראשון לציון קיבלו תוצאה מזעזעת בבדיקה גנטית שגרתית: העובר שהוחזר לגופה של האישה — אינו העובר שלהם. בעקבות טעות אנוש חמורה במעבדת ההפריה, עובר ביולוגי של זוג אחר הוחזר לרחמה של אישה זרה. ההיריון נמשך כסדרו, ובסופו נולדה תינוקת בריאה – סופיה – שנמסרה לגידול על-ידי האישה שילדה אותה ובעלה.
הוריו הביולוגיים של העובר, שבינתיים הפכה לתינוקת, גילו את המחדל מאוחר מדי. במאבק משפטי שנמשך חודשים ארוכים הם דרשו להחזיר לידיהם את בתם הביולוגית — מה שהוביל לשאלות קשות: מיהו הורה חוקי? האם ההורות נקבעת על פי גנים, או לפי גוף ונפש?
סבך משפטי – והיעדר תשובה ישירה בחוק
למרות שמדובר במקרה חסר תקדים, החקיקה הישראלית לא קובעת באופן מפורש כיצד יש להכריע במצב כזה. השופטת יעל וילנר, שכתבה את חוות הדעת המרכזית מטעם הרוב, ציינה כי קיימת "לקונה" (חסר משפטי) בנוגע למצב כזה – שבו אין הסכם מראש, כמו בפונדקאות, ואין הסכמה בין הצדדים. במילים אחרות: אין חוק שמתאים לפרשה הזאת, ולכן נדרש פתרון פרשני.
כדי למלא את החלל, קבעה וילנר כי ניתן להחיל את ההיגיון העומד מאחורי חוק הפונדקאות, שלפיו כאשר מתבטל הסכם, והאם היולדת חוזרת בה מההסכמה למסור את הילד — היא זו שתיחשב לאמו החוקית. לדבריה, ההיגיון הזה נכון גם כאן, ואינו פוגע בטובת הילדה, שגדלה בפועל אצל האם היולדת ובן זוגה, ורואה בהם הוריה.
וילנר גם הדגישה כי ההורים המגדלים היו הראשונים לטפל בילדה, העניקו לה סביבה תומכת, וכי הקשר בינם לבין סופיה הוא עמוק ומבוסס. "לא ניתן להתעלם מהשפעת הקריעה האפשרית", כתבה, "הקטינה זקוקה ליציבות, והאינטרס שלה מחייב המשכיות".
דעות נוספות: ביולוגיה, אפוטרופסות, וטובת הילדה
השופט אלכס שטיין הצטרף להכרעה כי סופיה תישאר אצל ההורים המגדלים, אך קבע כי יש להכיר באב הביולוגי כאביה של סופיה – הגם שללא זכויות אפוטרופסות. "העובדות הביולוגיות לא ניתנות לשינוי", כתב, "גם אם תפקידי ההורות יינתנו לאחרים".
לעומתו, השופטת דפנה ברק-ארז בדעת מיעוט חריגה, סברה שיש להחזיר את סופיה להוריה הגנטיים, שכן ההורות הגנטית הייתה העילה לפנייה לטיפולי פוריות, והתרומה הגנטית אינה טכנית בלבד. היא הביעה ביקורת על כך שההורים הביולוגיים לא זכו לראות את סופיה כלל לאורך ההליך, והזהירה מפני קיבוע מצב נתון שהתפתח מתוך מחדל רפואי, לא מתוך בחירה מודעת.
מעבר למשפחה: השלכות על כל מערכת הפוריות בישראל
פסק הדין אינו רק משפחתי — הוא עוסק בעתיד ההגדרה של הורות במדינת ישראל. באין חקיקה ברורה, קרא בג"ץ למחוקק להסדיר את הסוגיה, במיוחד לאור העלייה במקרי פונדקאות, תרומת ביציות וטיפולי פוריות. החשש: מקרים דומים יגיעו שוב לבתי המשפט ללא מסגרת חוקית יציבה.
במערכת הבריאות כבר מביעים דאגה, שכן ההכרעה מבססת הלכה שאינה מבוססת בהכרח על ביולוגיה. פרשנים משפטיים מציינים שפסק הדין מעניק משקל רב ל"זיקה ההורית בפועל", גם כאשר אין זיקה גנטית — ויש בכך שינוי פוטנציאלי למשמעות המשפטית של טיפולי פוריות בישראל.
העתיד של סופיה: קשר, זהות ורגישות
בצד ההכרעה, קבע בית המשפט כי ייקבע מתווה מסודר לבניית קשר הדרגתי בין סופיה לבין הוריה הביולוגיים, בסיוע אנשי מקצוע. "יש למצוא את הדרך להכיר לה את סיפור חייה בתבונה וברגישות", כתבה השופטת וילנר, "ולבנות גשר זהיר בין שני עולמות שהגורל קישר ביניהם בטעות — אך לא באשמה".
