פרשנות רחבה ניתנה ע"י ההרכב הדן את המקרה כיצד ניתן לקבל את טענות הערעור כפי שהטיב לנסח אותו ב"כ האשה עורך הדין ששי אל עמארי
פרשנות החולשת על 24 עמודים בהם יכולות ניסוח מרשימות של ההרכב כי לא בוצעה כאן הלכה למעשה אי כיבוד ערכאות אלא כיצד ניתן להבין כיצד כן היה ניתן לגבי החלטה העוסקת באופן ישיר לילדים על אף תניית השיפוט הקיימת בהסכם
. מה שקשה היה להרכב להסביר כיצד לא ניתנה אפשרות לקבלת תגובה וראוי היה שיינתן שקבע אותו בית הדין הרבני .
הטיב לנסח
עורך הדין ששי אלעמארי
צילום: פייסבוק
ייתכן שבשל מס' הליכים הקיימים כיום בנוגע לכיבוד הערכאות אשר בתוצאה הסופית הערעור מתקבל עם תנאי ממש אליה וקוץ בה ע"י קיום ההחלטות הקודמות בעד שתינתן החלטה אחרת מבית המשפט. כך כתב ההרכב בסופו של פסק הדין :
"הערעור מתקבל ברובד העקרוני של שאלת הסמכות (לעניין ההיבט המעשי של ביטל הצו – ראה להלן). הסמכות לדון בעניין בנותיהן הקטינות של הצדדים נתונה, על פי החוק, לבית המשפט לענייני משפחה ולא לבית הדין הרבני כל עוד לא תיווצר הסכמה ברורה של שני הצדדים להתדיין בעניין מענייניהן או בכלל ענייניהן בבית הדין הרבני. למרות האמור יעמדו בתוקפם הצווים שנתן בית הדין קמא בעניין בנותיהם של הצדדים, ובכלל זה אימוץ ההמלצות המקצועיות של שירותי הרווחה ומניעת מעבר הבנות להתגורר מחוץ ל[…] עד להחלטה אחרת שתיתן הערכאה המוסמכת, היינו לאור האמור לעיל – בית המשפט לענייני משפחה, וכל עוד לא ניתנה החלטה כזו – עד תום חמישה חודשים מכ"ה בסיוון התשפ"ג (14.6.2023), במניין הימים לעניין זה לא יבואו הימים שלגביהם ניתנו או תינתנה הודעות שר המשפטים על תחולת תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), תשנ"א – 1991."
