לאשה המיוצגת באמצעות עורכי דינה אילן בומבך ועורך הדין שלמה שובי יש מטרה ברורה והיא למנוע את פרסומי הגרוש השונים ביחס לילדים יום לאחר הדיון בו ניתן צו ארעי למניעת הפרסומים הגישה בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט השופטת מציינת כי הדברים הם דומים למעשה בהתאם לנסיבות הפרסומים כעולה מההחלטה רצונה ברור כשמש:
"להורות בזה על מתן צו עשה וצו לא תעשה זמני, האוסר על המשיב או מי מטעמו לפרסם כל תמונה ו/או מסמך הנוגעים לילדות או למבקשת בקשר עם ההליך המשפטי המתנהל בין הצדדים ו/או בקשר עם מרכז הקשר ו/או בקשר עם רשויות הרווחה, בין אם פורסמו בעבר או שטרם פורסמו, ומחייבו להסיר כל פרסום שכזה".
פורר בהחלטה מנומקת ומפורטת ביחס לנה היא לא מתירה לשחרר בפרסומים השונים ומה אין בכונתה למנוע כאשר היא מייחסת את ההליכים המשפיים תסקירים וכדו' מחוץ לתחומי הפרסום
"בכל הנוגע לטענות המשיב לגבי תסקירים וחוות דעת שפורסמו, הגם שחלקם פורסמו טרם מתן הצו וחלקם פורסמו לאחר מתן הצו – הרי שתסקיר בעניין המשפחה, שניתן בהתאם להחלטת בית המשפט, הינו באופן ישיר מידע מתוך ההליך המשפטי. כך גם וועדת תסקירים ושיחות מוקלטות ותמונות מתוך מרכז הקשר הנוגעות ישירות לקטינות ולמצבן. שיחות מוקלטות עם העו"סיות בכל הנוגע ישירות לתיק ומצבן של הקטינות אין מקום לפרסומם הפומבי."
מעבר לזאת ציינה פורר כי הקטינות זכאיות לפרטיותן כאשר גם ובמידה והחוק אינו מורה על כך שהרי אין בפרסום משהו העולה בקנה אחד עם טובתן ביחס לפרסומי התסקירים השונים וההליכים המתנהלים בכתלי בית המשפט.
בעקבות אותם פרסומים הטילה צו למניעה והוצאות ע"ס 2,925 כמו כן הדגישה כי הפרסומים מיוחסים לקטינות בלבד ביחס למאבקו העקרוני של האב לא קיימת מגבלה .
