מאת: שירה דיוק -מאמנת אישית לזוגיות ויועצת זוגית ברוח יהודית
"לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא.”(ויקרא יט,יז).
מפרש השפת אמת: בפסוק הוכח תוכיח כתבו המפרשים להיות המוכיח בכלל התוכחה. פירוש לידע שיש לו חלק בהחטא. כמו שכתוב ולא תשא עליו חטא. פירוש שלא להשליך כל החטא על החוטא רק להתערב עצמו ולשוב על זה וממילא ירגיש גם חבירו ויתעורר בתשובה. (תרמ'ג).
התורה מלמדת אותנו כאן, שכאשר אדם נתקל בהתנהגות לא ראויה של האחר,זו מצוה להוכיח אותו, להגיד לו ביקורת. אך זו מצוה חמקמקה, שכן, מי אוהב לשמוע ביקורת… לעיתים הביקורת אף יכולה להתפתח לוויכוח לא נעים, התבצרות בעמדה או פגיעה..ועדיף שלא היתה נאמרת כלל. אז לא נוכיח? אבל בלב עדיין נותר הרושם והוא עלול להיפך עם הזמן לשנאה…לא טוב. אז מה עושים?
השפת אמת מלמד אותנו שהוכחה/ביקורת הינה תנועה משותפת לשניים. זהו יסוד של הבעל שם טוב.
כל אדם יש בו דברים טובים ודברים פחות טובים. את הדברים הטובים האדם רואה מהלל משבח וחוגג אותם אך את הדברים הפחות טובים.. האדם מדחיק ומסתיר עד כדי כך שאינו רואה אותם. מדוע? כי האהבה מקלקלת את השורה, כי טבע האהבה העצמית שלנו מסתירה מאיתנו את הרע..
אם אני רואה פגם אצל חבר- סימן שזה פגם שמצוי גם בי. אחרת לא הייתי רואה אותו אצל חברי. מי שאינו מתמצא במוזיקה לא יזהה זיוף מי שאינו בקי בספורט לא ישים לב שהתלמיד ביצע את התרגיל בצורה לא מדויקת.. מי שיש בו קנאה יזהה קנאה אצל האחר. אם ראיתי אצל השני גאוה זה משום שאני מכיר את התכונה הזו אצלי. כל הפוסל- במומו פוסל.( קדושין ע ע״ב).
התוכחה הנכונה היא תנועה משותפת לשנינו. כשאני רואה דבר רע אצל השני, אני קודם כל חוזר פנימה אל עצמי ומחפש כיצד לתקן. ורק אחר כך אוכל לפנות אל האחר להוכיח ולהציע תיקון בשניים. שנינו זקוקים לתיקון בדבר הזה שאני מוכיח אותך בו. תצטרף אליי לתיקון?
כאשר מתחיל בתוכחה עצמית זה יאפשר לתוכחה שתהיה נשמעת. ביקורת היא מבחוץ, תוכחה כולה מבפנים.
"לא תשא עליו חטא" – קורא השפת אמת- אל תשליך את החטא עליו, על החוטא. אפילו שדרך העולם להאשים את השני בכל הרע. שניכם יחד תישאו את החטא.שניכם יחד צריכים תיקון.
המטופלת הבאה נכנסה לקליניקה, זרקה בעצבים את התיק על הספה, התיישבה בכבדות מופגנת ופצחה ברשימת תלונות על בעלה. "הוא סוף סוף מגיע הביתה בשבע בערב, הבית הפוך, צריך להאכיל את התינוק לקלח את הילדים, לשטוף ריצפה, את מתארת לעצמך איך הבית נראה בסוף יום…והוא מתיישב על הכורסא, מרים רגליים ומעשן סיגריה. מה נסגר איתו, איזה מעצבן…" מה הכי מרגיז אותך בהתנהגותו שאלתי. "שהוא נח לו עכשו באמצע הבלגאן" אמרה בכעס "זה הכי מעצבן". אוקיי, המנוחה שלו מרגיזה. איפה זה פוגש אותך המנוחה שלו? שאלתי. "אני לא מעיזה לנוח עד שהבית לא עומד דום, ומכיון שהוא אףפעם לא עומד דום אני לא נחה" הסבירה לי…ומגיע לך לנוח שאלתי בזהירות. "בטח שמגיעה לי מנוחה את יודעת איך אני עובדת קשה.".. מכאן אתם מבינים שהגברת בעצם כועסת על עצמה שאינה מרשה לעצמה לנוח. שמחה לספר שלאחר הפגישה בני הזוג קבלו על עצמם מנוחה משותפת. כשבעלה יחזור מהעבודה שניהם ישבו על הכורסה ירימו רגליים וינוחו לרבע שעה, ובא שלום על הבית הנחמד!
מצאת עצמך בסיטואציה שבה השני לא התנהג כראוי? אתה מבין שהקב"ה מראה לך משהו לא ראוי בעצמך? אז הנה השלבים לעבודה:
1. מה השני עשה לא בסדר? נסה לצמצם לביטוי או מילה אחת.
2. שאל את עצמך- היכן זה פוגש אותי, איפה אני לא בסדר בנק' הזו? באיזה תחום בחיי אני מתנהגת כך?
3. גש אל האחר והצע לו תיקון משותף, שנינו צריכים לעבוד על הנק' המשותפת הזו, מה דעתך שנעשה את זה ביחד?
נספח קטן:
תובנה זו מעניקה לנו כלי עוצמתי להבנה עצמית: רוצה אתה ללמוד על עצמך, בחן את ההתבוננות שלך על סביבתך: אם אתה רואה את הטוב שבזולת, אדם טוב אתה; אם אתה רואה חסרונות, אדם חסר אתה. יתר על כן: אם אתה רואה אדם גונב מזולתו – הסתכל בעצמך עד כמה מקפיד אתה ברכוש הזולת. אם אתה רואה אדם משקר, בדוק עצמך עד כמה מקפיד אתה על דבר אמת. מבט שכזה מלמד אותנו לחוש ענווה לנוכח חסרונותיו של הזולת, במקום להתנשא עליו.
שירה דיוק- מאמנת אישית לזוגיות ויועצת זוגית ברוח יהודית
בעלת תואר ראשון בחינוך וגיאוגרפיה ותואר שני בחינוך יהודי.
ברקע שנים של עבודה עם נוער שוליים- הבנת צרכי הנוער והתמודדות עם מעברי גיל ההתבגרות
ניהול מכינה קדם צבאית ,לימוד של שנים רבות על חסידות בבית מדרש לנשים (מתן, באור פניך)
מלמדת בבתי מדרש לנשים. עשייה נוספת גם בתחום של אומנות וכתיבה .
