משה רבינו תיאר את הבעיה כבר בניסיון הראשון למנותו, בניסיונו להתחמק מהשליחות: "ויאמר משה אל ד': בי אדני, לא איש דברים אנוכי, גם מתמול גם משלשום, גם מאז דברך אל עבדך, כי כבד פה וכבד לשון אנוכי" (שמות ד, י). אנו מבינים היום את טענתו היטב: היכולת לנהל משא ומתן נראית לנו תלויה גם בצורת הדיבור, באסתטיקה וברושם העקרוני שהמפגש עם הדמות יוצר. אדם שהוא כבד פה וכבד לשון נראה בעינינו כמי שאינו מתאים כלל לכך. גם בפרשה שלנו, אחרי שמשה כבר התחיל למלא את השליחות, הוא ניסה להעלות את הטיעון הזה מחדש: "ויאמר משה לפני ד': הן אני ערל שפתים, ואיך ישמע אלי פרעה?" (ו, ל).
לכאורה טיעון הגיוני ביותר, נכון?
קולות אלה של משה יכולים להישמע גם כאשר זוג רוצה ליצור שינוי ולהתקדם למקום טוב יותר. זה נשמע כמו: "אני לא מבין מה היא רוצה ממני", אני רוצה לעזור אך לא יודעת איך", "אני לא טוב בשפה הרגשית הזו", "אני לא מבינה מה הוא אומר כשהוא מדבר כך" ועוד ועוד.
הצעד הראשון ליצירת שינוי טוב בזוגיות: כל אחד מבני הזוג מוכרח ללמוד את השפה המיוחדת לבן/ת הזוג. שפה מייצגת תפיסת עולם/מחשבות/עולם פנימי. לא ניתן להתחבר פנימה בלי לעבור דרך שער השפה, ממש כמו השפתיים בגוף שמנגישות פנימה את האוכל..
***
חז"ל מסייעים לנו בהבנת דבריו של משה בכמה אופנים ומתוכם כל אחד ימצא את הפתרון הנכון לו.
- אילוץ: מכיוון שמשה רבנו היה המתאים ביותר מכל הבחינות האחרות של השליחות ואין מושלם, אין לנו אלא להתפשר עם תנאים שאין אנו יכולים להשיג. עיסוק בחוזקות ולא מיקוד בחולשות.
- פתרון יצירתי: אפשרות אחרת היא לראות את הבעיה הזו בפרופורציות אחרות ולהניח שאפשר למצוא לה פתרון. ואכן, הקב"ה מציג מענה לבעיה שאותה העלה משה: "ויאמר ד' אל משה: ראה נתתיך אלוהים לפרעה, ואהרן אחיך יהיה נביאך. אתה תדבר את כל אשר אצווך, ואהרן אחיך ידבר אל פרעה, ושילח את בני ישראל מארצו" (ז, א-ב). גם משה רבנו ידע לקבל עזרה!
- הדרכה עמוקה: החיסרון הוורבלי של משה אינו מקרי אלא בא להדריך אותנו למצוא משמעות בחיסרון. (ולא רק פתרון). לעיתים העיסוק בדיבור/בהנגשה/בהופעה החיצונית מטשטשת את יכולת הראיה שיש כאן אולי חיסרון בתוכן הדברים ובמנהיגות.
כבדות הפה וערלות הלשון נושאות בחובן מסר מאוד עמוק כלפי השומעים. התוכן מדבר בעד עצמו ויש לו תדר מיוחד בפני עצמו.
תנו לאמת לדבר. ככל שהיא תהיה צבועה ומקושטת פחות, ניתן יהיה לזהות אותה בבירור. ייטב לעולם שבו לא הצורה תקבע את ההתייחסות כי אם התוכן. דווקא בזמננו, כשמתברר ההיקף העצום של ההשקעה בצורה ולא במהות, טוב לשמוע את הקריאה: כבד פה וערל לשון מייצגים את הדבר החשוב ביותר – את האמת.
לסיכום: חז"ל מציעים לנו אופנים שונים להתמודד עם חיסרון בזוגיות:
- תובנה שכלית: אין מושלם, יש להנות ממה שיש.
- תובנה מעשית: מציאת פתרון שהוא מענה מעשי לחיסרון.
- תובנה רוחנית: אצל הקב"ה אין טעות, אלא הכוונה למציאת האמת הפנימית ומשם יבוא הטוב!
שימו לב שאין הצעה להרים ידיים ולהגיד אני לא יכול להיות מנהיג כי אני ערל שפתיים. הקב"ה לא וויתר למשה רבנו על שליחות ההנהגה, למרות החיסרון שלו.
כך ניתן ללמוד מסודות התורה שהרי-
כל אחד מאיתנו הוא מנהיג, מנהיג את עצמו, את זוגיותו ואת משפחתו.
שבת שלום
שירה דיוק- מאמנת אישית לזוגיות ויועצת זוגית ברוח יהודית
בעלת תואר ראשון בחינוך וגיאוגרפיה ותואר שני בחינוך יהודי.
ברקע שנים של עבודה עם נוער שוליים- הבנת צרכי הנוער והתמודדות עם מעברי גיל ההתבגרות
ניהול מכינה קדם צבאית ,לימוד של שנים רבות על חסידות בבית מדרש לנשים (מתן, באור פניך)
מלמדת בבתי מדרש לנשים. עשייה נוספת גם בתחום של אומנות וכתיבה .