מאת: שירה דיוק -מאמנת אישית לזוגיות ויועצת זוגית ברוח יהודית
האם זה מקרי? האם הבאר היה 'הטליתא קומי' של פעם (מקום מפגשם של הצעירים)?
בכל סיפורי המפגש ליד הבאר ישנו תיאור של מעשה שאיבת המים. פעולה הדורשת כוח פיזי ומאמץ רב, מעשה הדורש שיתוף פעולה בין הרועים ,ורועה אחד אינו יכול לבד. רבקה שואבת מים שוב ושוב בכדי להשקות את הגמלים של אליעזר, טֶרֶם אֲכַלֶּה לְדַבֵּר אֶל לִבִּי וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ וַתֵּרֶד הָעַיְנָה וַתִּשְׁאָב וָאֹמַר אֵלֶיהָ הַשְׁקִינִי נָא י וַתְּמַהֵ֗ר וַתּ֤וֹרֶד כַּדָּהּ֙ מֵֽעָלֶ֔יהָ וַתֹּ֣אמֶר שְׁתֵ֔ה וְגַם־גְּמַלֶּ֖יךָ אַשְׁקֶ֑ה וָאֵ֕שְׁתְּ וְגַ֥ם הַגְּמַלִּ֖ים הִשְׁקָֽתָה. ממעמד זה יצא השידוך.
יעקב, אף הוא בבורחו מעשו אחיו, מגיע לחרן "והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן" מנהל דו שיח עם הרועים "וַיֹּאמְרוּ, לֹא נוּכַל, עַד אֲשֶׁר יֵאָסְפוּ כָּל-הָעֲדָרִים, וְגָלְלוּ אֶת-הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר; וְהִשְׁקִינוּ, הַצֹּאן". וכאשר רחל בתו של לבן מגיעה, מגולל יעקב את האבן בהינף יד מעל הבאר " וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב, וַיָּגֶל אֶת-הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר".. ובזה מאפשר לרועים להרוות ולהשקות את צאנם, ממעמד זה יצא השידוך.
עשרות שנים לאחר מכן, בורח משה רבנו מחרב פרעה ומגיע למדין, שם הוא עוזר לבנות יתרו ומגן עליהם מפני רועי האזור, "ויקם משה ויושיעם וישק את צאנם" (שמות ב,י"ז) ההמשך ידוע, הוא מוזמן לבית יתרו כהן מדין לאכול לחם, ושם נולד השידוך של משה וציפורה.
גדולי האומה, זיווגם היה דווקא על המים, על הבאר, ויש להבין מה המסר הטמון בסיפורים הללו.
כך מתחיל סיפורם של זוגות רבים. המפגש הראשוני (כאשר הוא מוצלח) נחווה על ידי בני הזוג כבאר במדבר וכמים קרים לנפש עייפה. חוויית הבדידות דומה לתחושותיו של ההולך ביום קיץ חם בארץ שוממה. ההתרגשות שבהתאהבות , החיות שהיא מביאה לנשמת בני הזוג,ההקלה שהיא מביאה לחיי האוהבים, דומות במידה רבה למציאת באר מים בלב המדבר.
תיאורי העבודה הרבה והמאמץ הפיסי בשאיבת המים והשקיית הצאן, רומזת לנו שגם זוגיות דורשת עבודה ,מאמץ והשקעה מרובה ביצירת זוגיות וגם בעבודת המידות של כל אחד מבני הזוג. זוגיות יוצרים ע"י מלאכת הבניה, לא נופלים לתוך זוגיות טובה. יוצרים אותה. אך כמו אבן הגולל שמעל הבאר, לא נוכל להגיע לבד אל מי הבאר כי אם בעבודה בצוותא ובשיתוף. זה לא השקעה של צד אחד, שני בני הזוג נדרשים להפשיל שרוולים..ולשאוב מים בששון!
השגרה בחיינו רודפת, שוחקת, דורשת כוחות רבים הן בבית והן מחוצה לו, חשוב א"כ שבתוככי הבית בני הזוג ינהגו אחד עם השני כמו המים: יזרמו, יקפידו על שקיפות בזוגיות, ירוו את צמאונם, יתיזו ויצהילו, יעניקו, יתנו חיים, להיות כמו מים היורדים למקומות הנמוכים והפשוטים ביותר, ושם לתת ולהעניק.
כמו בסיפורי המפגש המקראיים, גם בקשר זוגי, רוח ההתלהבות והאהבה נותנת כוח והתלהבות במעשיהם של האוהבים.הם חשים שיחד הם מסוגלים להכל, להתמודד עם כל אתגר, לעבור כל מכשול. מרגישים שבכוחם להרים כל סלע, להתעמת עם עוולות ולהפוך את המדבר לארץ שוקקה. רעיון זה בא לידי ביטוי בסיפורם של יעקב ורחל.
יעקב התמים (איש תם יושב אוהלים) והפסיבי(יעקב מציית לאימו ולוקח את הברכות מעשו) הולך ומנסה להזיז את האבן בעצמו! הפליאה איננה על כך שהצליח, אלא על כך שניסה! דבר זה אינו מתאים כלל ליעקב שהכרנו עד כה!
מה קרה ליעקב? מניין קיבל פתאום את הכוח? עוֹדֶנּוּ, מְדַבֵּר עִמָּם; וְרָחֵל בָּאָה, עִם-הַצֹּאן אֲשֶׁר לְאָבִיהָ–כִּי רֹעָה, הִוא. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת-רָחֵל, בַּת-לָבָן אֲחִי אִמּוֹ, וְאֶת-צֹאן לָבָן, אֲחִי אִמּוֹ; וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב, וַיָּגֶל אֶת-הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר, וַיַּשְׁקְ, אֶת-צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ. וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב, לְרָחֵל; וַיִּשָּׂא אֶת-קֹלוֹ, וַיֵּבְךְּ. בכן, גילוי כוחו המופלא של יעקב קשור דווקא בראייתו את רחל ואת צאן אביה (הרב אלחנן סמט).
האתגר הזוגי הגדול הוא לשמר את התחושות הללו, לשמר את ההתלהבות לאורך ימים ושנים. יש לשמור ולהישמר שאבן הגולל של הבאר לא תהיפך לאבן הגולל של מערת הקבורה ונסתם עליהם הגולל..
מאחלת לכם שתמיד תשובו להיפגש על שפת הבאר.
שבת שלום
שירה דיוק- מאמנת אישית לזוגיות ויועצת זוגית ברוח יהודית
בעלת תואר ראשון בחינוך וגיאוגרפיה ותואר שני בחינוך יהודי.
ברקע שנים של עבודה עם נוער שוליים- הבנת צרכי הנוער והתמודדות עם מעברי גיל ההתבגרות
ניהול מכינה קדם צבאית ,לימוד של שנים רבות על חסידות בבית מדרש לנשים (מתן, באור פניך)
מלמדת בבתי מדרש לנשים. עשייה נוספת גם בתחום של אומנות וכתיבה .
