פרשת כי תישא- פרשה בראי המשפחה

הנפילה הכי גדולה, המעשה הנורא לא מקבל חשיפה. לא טעיתם ,זה לא ספר מתח או סרט הוליוודי נצפה. זה הכל כתוב בתורה. פרטי החטא (העגל) אינם מפורטים, רק אצבע מאשימה... על מה? על מי? הסיבה שהובילה לשפל המצב. כי רק תיקון בשרש הסיבה ימנע את הנפילה הבאה. ואולי אף חשוב יותר רמיזה על איך לתקן את זה הלאה. בדיוק כמו ביחסים שבינו לבינה.

מאת: שירה דיוק – מאמנת אישית לזוגיות ויועצת זוגית ברוח יהודית

הפרשה עוסקת במשבר האמון הכי נורא… שפל בלתי נתפס – חטא העגל, העם יוצר עגל לעבוד אותו וזה רק כמה רגעים לאחר קבלת התורה. איך ייתכן?
לא מוזכרים פרטים על החטא עצמו אלא הסיבה להגעת שפל המצב- כי "עם קשה עורף הוא". כלומר, הבעיה האמיתית לא היתה המעשה, אלא המידות הלא טובות שהביאו להתרחשותו.
אבל, עם בואו של חטא העגל לעולם, נולדה גם מתנת התשובה.
"ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם.." הבורא מדבר עם משה ומבקש ממנו הניחה לי, תן לי לעשות את שלי ואכלה אותם מעל פני האדמה. זוהי הבנת הדברים בצורה הפשוטה ביותר. אך חכמים מגלים לנו את דרכו של הבורא כיצד לתקן את הדברים: " ועתה הניחה לי…" הרי משה לא תפס או מנע מהבורא אלא קצת יותר דומה לביטוי שאנו מכירים "תחזיק אותי לפני שאני….".
תוך כדי התגובה הקשה של הבורא לחטא הנורא של העם, ה' רומז לתיקון, לאפשרות בלתי סופית של תשובה. משה מבין זאת ומיד מבקש רחמים על העם.
אז מהו הגילוי הגדול כאן לתיקון מצב משברי?
בשעת מריבה כשיש הרבה כעס ומתיחים מלים קשות אחד בשני, אז לרגע אחד קטן נדמה שאנו שוכחים מה רצינו באמת… : "נכנסתי הביתה מיום עבודה ארוך ובמקום לקבל חיוך וחיבוק מקבל קיתונות של תלונות על הראש. למה איחרת ולא הודעת, בגללך הפסדתי פילאטיס הדבר היחיד שיש לי בשביל עצמי, וגם שכחתה בבקר להוציא את הזבל והוא היה תקוע לי כל היום כאן מסריח את הבית, דיי נמאס לי מכל מה שקורה כאן.אתה חושב רק על עצמך ואני כלום. זה כבר ממש עיצבן אותי כבר ולא התאפקתי, מה אני יוצא לעובדה בשביל עצמי או בשביל שיהיה לך בית גדול ויפה ותוכלי לגהץ את הויזה בלי סינון? אז שכחתי להוציא את הזבל אני מצטער אבל אני בא אחרי יום עבודה וזה מה שאני מקבל??
שתקנו… נשתה קפה היא שאלה.. נראה לה?
מאז ועד היום, אנחנו ממשיכים לתקן את מה שנשבר לפני אלפי שנים בחטא העגל – בחיינו האישיים והלאומיים. הריחוק שמזמין קירוב מחדש.
עם כל הכעס והתרעומת על השני, כדאי לזכור בשעת מריבה וגם לרמוז לשני שבאמת בעומק אני רוצה בתיקון ולא במשבר.
לפעמים נדמה לאחד שרק הוא מעונין בתיקון ולשני לא איכפת ממה שקורה. זורקים מלים עושים מעשים והתיקון ממנו והלאה. בסיטואציות אלה אמירה הכי קטנה או *הושטת יד שלום מצד בן הזוג שמעונין בתיקון – חשובה ביותר. הידיעה שבן זוגי אוהב אותי וחפץ בקרבתי נותנת מוטיבציה למציאת פתרון למשבר כבד ככל שיהיה. הרצון לתיקון למשבר הוא הכח המניע ליציאה ממנו. כל זמן שבני הזוג יודעים ששניהם רוצים בתיקון- הם ימצאו את הדרך לעשות זאת.
אז אם אתם בעיצומו של מריבה או משבר, ובן הזוג מושיט יד לשלום אל תרביצו לה, קבלו אותה ותצעדו יחד!
*מה הכוונה הושטת יד לשלום? אמירה/אקט /רמיזה כלשהי לשלום. אולי הצעה לכוס קפה כמו בסיפור למעלה ..כל אחד ודרכו שלו להושטת יד לשלום.
כדאי מאד לבני הזוג לקבל על עצמם לתמיד- שכאשר בן /ת הזוג מושיטים יד לשלום, מקבלים אותה ולא דוחים, מזלזלים או נושכים אותה.

שירה דיוק- מאמנת אישית לזוגיות ויועצת זוגית ברוח יהודית

בעלת תואר ראשון בחינוך וגיאוגרפיה ותואר שני בחינוך יהודי.
ברקע שנים של עבודה עם נוער שוליים- הבנת צרכי הנוער והתמודדות עם מעברי גיל ההתבגרות
ניהול מכינה קדם צבאית ,לימוד של שנים רבות על חסידות בבית מדרש לנשים (מתן, באור פניך)
מלמדת בבתי מדרש לנשים. עשייה נוספת גם בתחום של אומנות וכתיבה .

לעניינים נוספים

עקבו אחרינו

במערכת

Previous
Next

הצטרפו לניוזלטר שלנו

בהשארת פרטים אתם נשארים מעודכנים,
פסק דין שטורף מחדש את הקלפים, שינוי חקיקה, החלטה חריגה,
בהרשמה מהירה ישירות למייל