פרשת ניצבים וילך

עמידה זקופה במקום,לעצור רגע ולהתמקד במטרה ו- וילך, להתקדם לעברה!

פרשה זו נקראת תמיד בשבת שלפני ראש השנה. בחודש אלול בה אנו עמלים על חזרה בתשובה. על כן חבויים בה רמזים על דרך התשובה. חודש אלול היא מעין תכנית הבאה לשקם מערכות יחסים בינינו ובין הקב"ה ולכן נוכל ללמוד על כל מערכת יחסים.
וּמָל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת-לְבָבְךָ, וְאֶת-לְבַב זַרְעֶךָ: לְאַהֲבָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשְׁךָ–לְמַעַן חַיֶּיךָ.
בלב הפרשה מופיע פסוק זה הטומן בתוכו אוצרות בחינוך הילדים.
אחד הנושאים הטעונים, ללא הבדל דת או מגזר- ציפיות ההורים מילדיהם. באיזה דרך ילכו באילו מעשים ייבחרו. תקוות האב על הבן.. גם מצוות התורה מכוונת לכך: ושיננתם לבניך, והודעתם לבניך. העברת המסורת תלויה בקשר המיוחד בין הורים וילדים. אם החוט נקטע שם- המסורת בסכנה. תקוות אלו גורמות לעיתים ללחץ שסופו קלקול. מרוב רצון לחנך/להזהיר/להבהיר- נוצר מרחק, פער רגשי ואפילו נתק..
אלול הוא זמן של תשובה שלנו ושל כל הקשורים אלינו.
אבל איך מולידים הרהור תשובה אצל הבן? הבת? איך מסבירים לילדים את הראוי?
אנו קשורים זה לזה בקשרים סמויים. תשובה שעושה האחד בינו לבין עצמו משפיע על כל הקשורים אליו. אך יש תנאי- צריך לחוש את הכאב. להסיר את העורלה. העורלה היא אוטם שריר הלב הרוחני. מונעת מהאדם לחוש/להרגיש לכאוב. העורלה גורמת לאדם להיות אדיש, לא לקחת ללב, היא בונה שכבת הגנה אטומה ולא מאפשרת לדברים לחלחל פנימה…
אך כשאדם מתחיל להרגיש את כאב הריחוק, מתחיל להתגעגע ,תנועה של תשובה נולדת בתוכו. וראו זה פלא .התנועה הזו מתחילה להשפיע באופן נסתר ועמוק על כל הקשורים. גם בהם נולדים הרהורי חרטה, תשובה ותיקון.
כמה שונה דרך זו מהדרך הרגילה והמקובלת. דרך של הוכחות,דיבור, אזהרות, ומתגלגל למריבות.. והילדים ממשיכים בשלהם. אינשטיין הגדיר טיפשות כדרך שבה אדם נוהג בה שוב ושוב ומגיע לאותן תוצאות…
כאן התורה מגלה לנו דרך שונה מכל המוכר לנו- אתה רוצה שילדך יחזרו בתשובה? הסר את עורלת הלב שלך, העז להרגיש את הכאב. תתחיל לתקן את עצמך…
והעצה על ידי תשובה כמו שכתוב בספרים הקדושים כל מה שרואה האדם שייך לו וצריך לשוב על זה ועל ידי זה מביא הרהור תשובה גם בחבירו..כי כלל ישראל הם אחד.. (שפת אמת תרל"ד)
השפת אמת פותח בפנינו עולם חדש לתיקון ותשובה. עולם שבו קודם כל, כל אחד פונה פנימה מתקן את עצמו. במקום אצבע מאשימה, דברי תוכחה, האדם ישאל עצמו- למה דווקא אני ראיתי את הדבר הפגום/מקולל הזה? איפה זה נוגע בי? משם מתחילה תנועת התשובה. תנועת היחיד המתפשטת ומתרחבת כאדווה בים.
תהליכים פנימיים שאנו עוברים הם בעלי השפעה אדירה על הילדים, חברים ..אין לנו קנה מידה לדעת עד היכן.זוהי דרך מתוקה ונעימה לתיקון. כולה פונה פנימה ולא החוצה.
לא עוד ביקורתיות, אין שיפוטיות על הזולת רק- ניקוי הלב.
מילת הלב האישית והסרת העורלה מייצרים תיקון עמוק ופנימי ההולך וחודר להרבה לבבות.

שירה דיוק- מאמנת אישית לזוגיות ויועצת זוגית ברוח יהודית

בעלת תואר ראשון בחינוך וגיאוגרפיה ותואר שני בחינוך יהודי.
ברקע שנים של עבודה עם נוער שוליים- הבנת צרכי הנוער והתמודדות עם מעברי גיל ההתבגרות
ניהול מכינה קדם צבאית ,לימוד של שנים רבות על חסידות בבית מדרש לנשים (מתן, באור פניך)
מלמדת בבתי מדרש לנשים. עשייה נוספת גם בתחום של אומנות וכתיבה .

לעניינים נוספים

עקבו אחרינו

במערכת

Previous
Next

הצטרפו לניוזלטר שלנו

בהשארת פרטים אתם נשארים מעודכנים,
פסק דין שטורף מחדש את הקלפים, שינוי חקיקה, החלטה חריגה,
בהרשמה מהירה ישירות למייל