פרשת שמות- מאת שירה דיוק

כאשר דברים משתבשים בזוגיות או כאשר התנאים משתנים, האם נכון להרפות ולוותר על הכל או האם נכון להיאחז במה שיש?

צילום:AI

מאת שירה דיוק- מאמנת אישית לזוגיות ויועצת זוגית ברוח יהודית

"וילך איש מבית לוי ויקח את-בת-לוי" (שמות פ' ב פס' א)
כותב המדרש: וילך איש מבית לוי להיכן הלך אמר רב יהודה בר זבינא שהלך בעצת בתו.
כיון שגזר פרעה ואמר (שמות א כב) כל הבן הילוד אמר עמרם ולריק ישראל מולידים מיד הוציא את יוכבד ופרש עצמו מתשמיש המטה וגרש את אשתו כשהיא מעוברת משלשה חודשים עמדו כל ישראל וגרשו את נשותיהן אמרה לו בתו גזרתך קשה משל פרעה שפרעה לא גזר אלא על הזכרים ואתה על הזכרים ונקבות פרעה רשע הוא וגזרתו ספק מתקימת ספק אינה מתקימת אבל אתה צדיק וגזרתך מתקימת עמד הוא והחזיר את אשתו עמדו כל ישראל והחזירו את נשותיהם הוי פועה שהופיעה פנים כנגד אביה:

נניח שעמרם סובר שאי אפשר להוליד במצב כזה ילדים, מדוע לגרש את אשתו? מדוע לתת לבעייתיות בתחום אחד להשפיע לרעה על תחום אחר לגמרי? אם אסור בנים למה לאסור בנות? למה לאסור זוגיות?
מתוך זה עולה השאלה: "האם כאשר משהו משתבש/לא עובד בתוכנית, מוותרים על כל התוכנית או נאחזים במה שכן עובד בתוכנית?"
לפי המדרש התשובה היא חד משמעית: שיטת מרים היא הטובה, גם אם לא ניתן ללכת על "כל הקופה" ועל מה שתיכננו בהתחלה, צריכים לחיות עם התנאים הקיימים. הראיה היא שלבסוף מושיעם של ישראל, משה, נולד מאותו מהלך של מרים.
ובתחום הזוגי-
מתיישבים על הספה זוג בערך בשנות הארבעים, 'יש לנו בעיה' הם אומרים.
הוא- אני חוזר הביתה מאוחר מהעבודה, כולי מלא מחשבות איך לפתור את הבעיות במשרד, עייף, רעב ומותש.
היא- אני מחכה לבעלי כל היום שיחזור ויתייחס אליי, שנצא לאיזו מסעדה/סרט/בילוי משהו אבל הוא אין לו כוח לכלום.
הוא- אני מרגיש שאני מאכזב אותה ומתרחק ממנה, אין לי כוחות..
היא- אני מתרחקת ממנו, הוא לא מאפשר לזוגיות לקרות..
אולי זה אומר שנגמר לנו? הם שואלים.
האם נכון להתייאש מהקשר הזה? אולי צריך להבין שאלו לא שנים לפתח זוגיות כאשר המצב כה לחוץ בעולם, בארץ ובעבודה? או להישאר ביחד ולחכות במצב הזה עד שהחיים ישתנו..לשרוד ביחד?…לא יודעים אם יהיה לנו כוח..
אנסה לענות על שאלתם של הזוג בעזרת המדרש.
קשר בו יש אהבה הכלה ענוה וצמיחה -יש בו המון! מייקרים קשר כזה. נכון שמציאות החיים מקשה על התוכניות שתכננתם לזוגיות, אבל עם זה מתמודדים ומתוך כך תבוא ברכה גדולה.
איך מתמודדים?
נאחזים בטוב שיש וממנו מגדילים את הטוב, ממש כמו נרות חנוכה, מדליקים נר ראשון וכל יום מגדילים עוד את האור. נשארים ומחליטים שהזוגיות יקרה לנו ומתוך כך מנסים למצוא דרך להוליד עוד… הטוב הקיים בקשר הופך לעוגן להמשך החיבור והתגברותו. עדיף ליצור "חצי הרמוניה" מלא כלום. צריך מסירות נפש גדולה בכדי ללמוד ולעשות כמו שמלמדת אותנו מרים, בכדי להמשיך את ההרמוניה, בתוך כל הקשיים והמייצרים, אפילו שתהיה בצורה חלקית, אבל אסור שתיפסק.
כאשר יגיע רגע המבחן, ואשתו תפנה אליו תוך שהוא שרוי במצרי מחשבותיו, תהינה לו שתי אפשרויות: האחת, לבקש ממנה לפנות אליו מאוחר יותר (כמו שסבר עמרם," אין לי יכולת ליצור חיים כאשר אני במצרים") כלומר להגיד משהו בסגנון: אני גם רוצה שנבלה יחד ונעשה משהו בשביל עצמנו, בואי נקבע לצאת עוד שעתיים? (איזשהו פרק זמן מוסכם) או לנסות להענות לקשר אפילו בתנאים חלקיים. כמו מרים, "יש לי יכולת ליצור חיים לא שלמים, אבל זה טוב יותר מכלום להתאמץ לנסות "חצי חיים" במפגש עם אשתו, אותה יכולת לשאת את הקושי ולהמשיך ביצירת חיים, בסופו של דבר דווקא משם תצא הישועה הגדולה! משם נולד מושיעם של ישראל!

שירה דיוק- מאמנת אישית לזוגיות ויועצת זוגית ברוח יהודית

בעלת תואר ראשון בחינוך וגיאוגרפיה ותואר שני בחינוך יהודי.
ברקע שנים של עבודה עם נוער שוליים- הבנת צרכי הנוער והתמודדות עם מעברי גיל ההתבגרות
ניהול מכינה קדם צבאית ,לימוד של שנים רבות על חסידות בבית מדרש לנשים (מתן, באור פניך)
מלמדת בבתי מדרש לנשים. עשייה נוספת גם בתחום של אומנות וכתיבה .

לעניינים נוספים

עקבו אחרינו

במערכת

הצטרפו לניוזלטר שלנו

בהשארת פרטים אתם נשארים מעודכנים,
פסק דין שטורף מחדש את הקלפים, שינוי חקיקה, החלטה חריגה,
בהרשמה מהירה ישירות למייל