מאת: שירה דיוק -מאמנת אישית לזוגיות ויועצת זוגית ברוח יהודית
וַיְהִי יִצְחָק, בֶּן-אַרְבָּעִים שָׁנָה, בְּקַחְתּוֹ אֶת-רִבְקָה ….לוֹ לְאִשָּׁה. וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַיהוָה לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ, כִּי עֲקָרָה הִוא; וַיֵּעָתֶר לוֹ יְהוָה, וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ….. וְהִנֵּה תוֹמִם, בְּבִטְנָהּ.( כה',יט' – כד' ).
הגמרא ביבמות (סד ע"א) מפרשת, לא רק יצחק התפלל, ולא רק רבקה היתה עקרה: "…אמר רבי יצחק: יצחק אבינו עקור היה, שנאמר: (בראשית כ"ה) ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו, על אשתו לא נאמר אלא לנוכח, מלמד ששניהם עקורים היו".
״לנוכח אשתו״- מסביר רש״י : ״ זה עומד בזווית זו ומתפלל, וזו עומדת בזווית זו ומתפללת״. יצחק ורבקה ,הם שני אנשים השונים באישיותם, באופיים, ובזווית ראייתם את הדברים בחיים. רבקה כפי שהכרנוה בפרשה הקודמת ,היא אישה יוזמת, יש לה הרבה מה להגיד ובעלת אומץ, לעומת בעלה יצחק השקט והפסיבי . לשניהם בעיה משותפת של עקרות וגם מטרה משותפת, לידת ילד. נדמיין את מרחב הזוגיות של רבקה ויצחק, כמשולש 3 צלעות, כאשר בבסיסו, ניצב יצחק בקודקוד A של המרחב ורבקה ניצבת בקודקוד B של בסיס המרחב ושניהם נושאים תפילה והתכוונות לעבר קודקוד C במשולש. כל אחד מהם נמצא בזווית אחרת ומתפלל תפילה אישית. מילים שלה/ו. כל אחד מהם נוהג ופועל באופן שונה על פי דרכו ואופיו אבל שניהם מכוונים לאותה מטרה משותפת בחייהם. שניהם מכווני מטרה זהה, אבל באופן פעולה שונה.
לשניהם אתגר זהה=עקרות אבל כל אחד מתמודד עם האתגר הזה ממקומו שלו, הוא לא מצפה ממנה שתעשה כך או אחרת, היא לא דורשת ממנו שיפעל בצורה מסויימת. ,( רבקה, הולכת לדרוש את ה' ולא מבקשת זאת מיצחק), יש כאן כבוד הדדי מלא לבן הזוג ובדרך פעולתו.
מערכת הזוגיות של יצחק ורבקה, מאופיינת במלים :" שנינו ביחד וכל אחד לחוד". מערכת הזוגיות של יצחק ורבקה, מכבדת ונותנת מקום ( space ), מרחב ולגיטימציה ,לשונות ולהבדלים באיך ובדרך הפעולה , אך גם יודעת להדגיש את החשיבות, של המטרות המשותפות, בצמתים החשובים בנתיבי הזוגיות בחיים. איזון דק וחמקמק שלא פשוט למצוא אותו..
השונות בזוגיות ,היא לגיטימית ואף רצויה, בכל הנוגע לזווית הראיה השונה, של הדרך והאופן השונה, להשגת המטרות והתכליות המשותפות בעולם הזוגיות. השונות אינה חיסרון אלא יתרון ! השוני במחשבות/ בדרך/בצורה ובכלים להשגת היעדים והמטרות המשותפות- מעשירות את הזוגיות!
איך מתמודדים יחדיו ומנהלים את משבר העקרות של 20 שנה? לאור ההבנה שכל אחד מתמודד אחרת? איך הם מסתדרים תחת קורת גג משותף ולא בשני מרחבים ובתים נפרדים?
מעבר לקבל להכלה ולכבוד ששניהם רוכשים לשונות ולהבדלים בין שניהם, יש פקטור שלישי כאן, והוא התובנה שהם חלק ממשהו הרבה יותר גדול מהם. שניהם כפופים למציאות שלישית גדולה ונשגבה מאיתם, מציאות של עבודת השם.. כל אחד מהם מעניק מרחב מחיה ראוי ו SPACE לשני ומכבד את דרכו של השני בעבודת ה'.
תפילתם של יצחק ורבקה מזכיר לי סיפור המפורסם על אבא חלקיה, נכדו של חוני המעגל. על פי הסיפור ( מסכת תענית כג), באו החכמים לנכדו של חוני לבקש ממנו שיתפלל על הגשמים. הוא דחה אותם במשך יום שלם, פעל באופן תמוה, ורק כשהגיע לביתו, פנה אל אשתו ללא ידיעת החכמים, והציע לה שיעלו ויתפללו יחד לגשם. הגמרא מתארת את התפילה כך: "סקו לאיגרא, קם איהו בחדא זויתא ואיהי בחדא זויתא, קדים סלוק ענני מהך זויתא דדביתהו". (עלו לגג. עמד הוא בזווית אחת, והיא בזווית אחת. קדמו ועלו העננים מאותה הזווית של אשתו). קשה שלא לראות את הדמיון לתפילתם של יצחק ורבקה. גם הם כמו יצחק ורבקה נעים אחד לקראת השני על כנפי התפילה עד למקום מפגשם, עד ויעתר לו ה'. עד שירדן גשמי ברכה.
ועוד משהו: לא רבים המקרים במקורות בהם ניתן למצוא תמונה של זוג מתפלל. דומני שאין דרגה גבוהה של זוגיות מזו – היכולת להגיע לעבודת ה' משותפת, לחתירה לכיוון אחד, לתפילה אחת המבטאת רצון אחד. ועם זאת – כל אחד מן הזווית שלו, מנקודת המבט שלו, ובדרך הייחודית לו.
בע"ה לתפילות טובות, וה' יתן לך כלבבך, וכל עצתך ימלא!
שבת שלום ובשורות טובות לכל עמ"י
שירה דיוק- מאמנת אישית לזוגיות ויועצת זוגית ברוח יהודית
בעלת תואר ראשון בחינוך וגיאוגרפיה ותואר שני בחינוך יהודי.
ברקע שנים של עבודה עם נוער שוליים- הבנת צרכי הנוער והתמודדות עם מעברי גיל ההתבגרות
ניהול מכינה קדם צבאית ,לימוד של שנים רבות על חסידות בבית מדרש לנשים (מתן, באור פניך)
מלמדת בבתי מדרש לנשים. עשייה נוספת גם בתחום של אומנות וכתיבה .
