רצון האב ליתן סמכות לבית הדין הרבני לדון בענייניה של הקטינה מזונות וגירושין נבעה מסיבותיו שלו .
לאורך השנים קיים מרוץ ידוע המכונה מרוץ הסמכויות המרוץ אליו ממהרים צדדים לגירושין להגשת תביעות וכריכתן ע"מ לקדם את האינטרסים השונים עליהם מסתמכת האסטרטגיה המשפטית לה מכוון אותו הצד .
בהחלטה שפורסמה לאחרונה שנידונה בפני השופטת אפרת ונקרט עולה שוב השאלה הגדולה אליה כולם מצפים בכיליון עיניים לתשובת בית המשפט העליון בנוגע לסמכות בית הדין הרבני לדון במזונות קטינים ב.
מקרה שכאן מדובר על קטינה אחת ויחידה שנולדה כתוצאה מנישואיהם של השניים.
השופטת מנמקת בעדינות רבה מדוע במקרה שכאן לא יהיה כיבוד ערכאות ומציגה את הלכת שרגאי בנוגע לסמכות וציטוטים נוספים מפסקי הדין השונים .
כידוע במקרה בו שני הצדדי מקבלים את סמכות בית הדין הרבני לדון במזונו הקטינים לא קיימת מחלוקת בנגע לסמכותו לפסוק בעניין.והוא דן בה ופוסק מדי יום מזונות.
מעבר לקבלת בקשת האשה מטילה ונקרט על האב הוצאות ע"ס 1500 ₪
