הכול התחיל בשאלה אחת פשוטה של לקוח, כפי שתיארה עורכת הדין איימי בכור בוני בפוסט אישי שפרסמה:
“אז בשביל מה עשינו הסכם ממון?”
השאלה הזו, כך עולה מהפוסט, לא הייתה רק רגע של תסכול – אלא נקודת פתיחה למאבק עקרוני שהגיע עד בית המשפט העליון ושינה נושא מהותי כאוב שהיה קיים עד כה מתחום דיני המשפחה בישראל.
במוקד המקרה עמד זוג ידועים בציבור שביקשו לנהוג באחריות: להסדיר מראש את יחסיהם הרכושיים – גם להווה וגם לעתיד. בהסכם שערכו נקבע במפורש כי הוא יחול גם אם יבחרו להינשא.
ההסכם אושר. מבחינתם – הוודאות הושגה.
אלא שאז נאמר להם דבר אחד ששינה את התמונה:
אם יתחתנו – יצטרכו לאשר את ההסכם מחדש.
“זוהי השאלה שהוצגה להכרעתנו”
השאלה הזו מצאה את דרכה לפתחו של בית המשפט העליון, שם הגדירה אותה השופטת דפנה ברק-ארז כך:
“האם הדין מאפשר להם לעשות כן, או שמא… יהיה עליהם לעשות הסכם נוסף… ולאשרו בשנית? זוהי השאלה שהוצגה להכרעתנו”
הדרך הארוכה להלכה מחייבת
בפוסט שפרסמה, תיארה בכור בוני כיצד מה שנראה תחילה כעניין נקודתי, הפך למסע משפטי של שלוש שנים.
לדבריה, בשלב מסוים היה ברור כי לא מדובר רק בלקוח אחד – אלא בעקרון רחב:
הזכות של בני זוג לדעת שההסכם שעליו חתמו אכן מגן עליהם.
לצידה פעלו עורכות הדין לירון אייזנטל ו-אלונה סינאי, וההליך המשיך עד להכרעה בעליון.
העליון: לא תיאוריה – מציאות של זוגות רבים
בית המשפט העליון הבהיר כי מדובר בסוגיה רחבה בעלת השלכות ממשיות:
“השאלה… ודאי אינה תיאורטית מבחינתם של זוגות רבים”
צילום:(עמוד הפייסבוק של עורכת הדין איימי בכור בוני)- לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים
ההכרעה: לא מתחילים מחדש
בפסק דין תקדימי נקבע:
“יש מקום לקבל את הערעור… ולא יידרש להליך אישור נוסף”
ובהמשך הודגש:
“כאשר בני זוג מצהירים באופן מפורש על אפשרות שיינשאו… ניתן להסתפק בכך לצורך אישור ההסכם כבר בשלב זה”
המשמעות ברורה:
הסכם שאושר – יישאר בתוקף גם לאחר הנישואין.
הסכנה שנמנעה: חוסר ודאות וסחטנות
בית המשפט התריע מפני המצב שהיה עלול להיווצר ללא ההכרעה:
“עלולה לרחף מעליהם עננת חוסר ודאות… ולהוביל למתח ולסכסוכים”
ואף ציין תרחיש בעייתי במיוחד:
“תיתכן ‘סחיטה’ מצדו של אחד מבני הזוג… ל’מקצה שיפורים’”
המשפט מתיישר עם החיים
פסק הדין מתייחס גם למציאות המשתנה של זוגות:
“החוק אינו מטיל כל מגבלה פורמאלית על המועד… לאשר הסכם ממון”
וכן:
“תהפוכות החיים… מחלה או מלחמה”
כלומר – אין מקום לכפות על זוגות לוחות זמנים מלאכותיים.
מעבר לפסק הדין: תיק שהפך לעיקרון
מהפוסט של בכור בוני עולה כי מדובר היה במאבק שלא נוהל רק עבור הלקוח – אלא עבור ציבור רחב.
לדבריה, בשלב מסוים זה כבר לא היה עניין פרטי, אלא צורך לתקן מצב שבו הסכמים – שאמורים להעניק ביטחון – יוצרים דווקא חוסר ודאות.
המשמעות: הלכה חדשה – וחיסכון עצום
הכרעת העליון אינה רק משפטית – אלא מערכתית:
- היא משלימה חסר שהיה אמור להיות מוסדר בחקיקה
- היא מונעת הצפה של בתי המשפט באישורים חוזרים
- והיא חוסכת לזוגות זמן, כסף וסיכונים משפטיים
ובעיקר – היא מעניקה ודאות.
