שתי בנות קטינות הביאו לעולם הזוג שהסכם הגירושין שלהם אושרו בינואר 2020 .
הגירושין התקיימו במסגרת הסכם אליו הגיעו הצדדים ובו צוין כי שינויים יבוצעו במידה ויהיה מעבר מגורים ועפ"י הגדרות קילומטראז' .
עוד מההסכם עולה כי זמני השהות ישתנו גם הם בהתאם למעבר הגבר הגיש את בתביעה לאחר שהאם עברה מקום מגורים מרוחק ואם נדייק מרוחק מאוד ממקום מושבם.
אי לכך ובהתאם לזאת טען האב כי זמני השהות השתנו ועלויות נוספות נוספו בהתאם למרחק.
עוד העלה את העובדה שהמעבר חסך לאם את עלויות המדור מאחר ומדובר במימון ע"י משפחתה .
האשה מנגד הציגה בטענותיה הכנסות גבוהות של הגבר אשר מתיאוריה עולים שמדובר בטבח ,איש עסקים ,ואיש נדל""ן אשר משתכר ברמה גבוהה .בניגוד לשכרה הדל כאשר היא מתפרנסת כמורה הגבר טענה גר בנחלה השייכת להוריו .
האב טוענת האשה מנסה לשנות רכיב מתוך ההסכם עליו חתמו השניים לאחר שביצעה בזמן הגירושי לאור התחייבותו במזונות ולאחר שביצעה ויתורים בחלוקה הרכושית לאור תנאי ההסכם.
לו ידעה שינסה האב לבטל או להפחית את המזונות לא הייתה כלל מגבשת את ההסכם .
השופטת אליה נוס שדנה את המקרה התייחס לכלל רכיבי הטענות על ירידה בהכנסותיו ועל השינוי שעבר מעת הסכם הגירושין שעבד כעו"ד כשכיר .
האב גם בטענותיו העלה בעיה רפואית ללא צירוף אסמכתאות ועבודתו באירועי קייטרינג כשף עם אדם נוסף.
לשינוי מקום המגורים התייחס נוס בהתאם להסכם וכי ההתרשמות כי מדובר במעבר צפוי .
באופו לא צפוי ולאור העברות אשר הוצגו בפני בימ"ש שמבצעת האם לביתה על המדור החליטה נוס כי אלו יופחתו בסכום של 900 ש"ח לכל קטינה דהיינו הפחתה של 1800 ש"ח
עם קבלת טענת רכיב המדור הטילה נוס על האשה הוצאות ע"ס 5000 ש,ח
