ביטול חיוב מזונות או הפחתתו כידוע נעשים בעילות שינוי נסיבות מהותיות לא מן הנמנע כי אין הגדרה בחוק מהו אותו שינוי וכל מקרה ייבחן לגופו של עניין .
פסק דין של ענת הלר כריש באופן כתיבתו חד וברור מנמק את הרעיון של שינוי נסיבות מהותי המקרה במסגרת התביעות של הזוג אשר לו ילדה משותפת כבת 15.5 התגרשו בהסכם כולל עם זמני שהות מוגדרים וברורים כמו סכום המזונות אשר עמד על 2100 ש"ח רצה הגורל ושינויים רבים במהלך השנים עברו על שני בני הזוג כל אחד בנפרד האב אשר היה בעל מסעדה ידועה ויכולת כלכלית גבוהה נכנס להליך של חדלות פירעון אותו סיים כעבור זמן ממושך בהפטר ובעת הגשת התביעה שכרו עומד על 9000 ש"ח כבשלן פרטי לעומתו האשה אשר בעת עריכת ההסכם הייתה עוד בישורת האחרונה של לימודיה וכעת משמשת כמטפלת עם שכר יאה של 13000 ש"ח זאת בנוסף לדירת המגורים אשר שייכים להוריה ומאפשרים לה להתגורר שם ללא עלות
שינוי כלכלי זה אינו היחד העולה מן המקרה וגם זמני השהות של הקטינה הוא שונה וכיום עומד על זמני שהות שווים בין האב לאם
האם אשר מעוניינת לגבות את חוב הסכום הקצוב אותו צבר האב במהלך הליך פשיטת הרגל העלתה טענות אשר אין כל שינוי נסיבות מהותי וכי היא עדיין משמשת כהורה הדומיננטי של הילדה עוד הוסיפה כי האם דואגת ומטפלת בענייני החינוך והבריאות של הקטינה, בעניינה החברתיים, ברכישת בגדיה ובכל עניין מהותי אחר הנוגע לקטינה. כל התיאומים והסידורים הכרוכים בגידול הקטינה נעשים על ידי האם, והרחבת זמני השהות עם האב לא שינתה את נטל ההוצאות שמוטל ברובו על האם. שכרו של האב לא באמת השתנה וכי שכרה עלה במעט אך אינו יכול להיכלל כמהותי בשל הפער הנמוך אותו היא מרויחה כיום לאב נצבר חוב של 38,605 ₪ בגין ההפרש בין סכום המזונות הקצוב לבין סכום המזונות הפסוק. וע"כ פנתה היא להוצאה לפועל
עוד טענה לחלוקה הרכושית כי ערכה ויתורים משמעותיים לנוכח רצונה להגיע להבנות, ובין היתר ויתרה על מחצית שווי רכב משותף, העבירה לאב כספים וויתרה על זכויותיה בעסק אותו ניהל האב ועל חלקה במחצית שוויו וכן על כתובתה.
בהכרעת פסק הדין ציינה הלר כריש את הזהירות היתרה לה נדרשת בחינה במקרים כאלו :
" תנאי לבחינה מחודשת של סכום המזונות שנפסק זה כבר הוא כי חל שינוי מהותי בנסיבות המצדיק את שינוי הקביעה המקורית (ראו למשל בג"ץ 4407/12 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים (7.2.2013)). העיקרון המתיר פנייה לערכאות בעניין סכום מזונות בעקבות שינוי מהותי בנסיבות והמקנה לבית המשפט שיקול דעת האם להיענות לתביעה לשינוי שיעור המזונות, מעוגן בפסיקה רבת שנים של בית המשפט העליון (ראו ע"א 381/86 אבין נ' אבין (31.12.1986); ע"א 363/81 פייגה נ' פייגה, פ"ד לו(3) 187 (1982); ע"א 511/78 דלהרוזה נ' דלהרוזה, פ"ד לג(1) 449 (1979)). העיקרון, יסודו בשכל הישר ובניסיון החיים. פשיטא שמצב כלכלי, היסוד למזונות, עשוי להשתנות לכאן ולכאן, ויש מקום אפוא לשקול מתן ביטוי לשינויים בו, מתוך הוגנות כלפי כולי עלמא (בע"מ 3148/07 פלוני נ' פלוני (13.6.2007)).את המושג "שינוי נסיבות" בהקשר זה נהוג לפרש באופן דווקני, שאם לא כן עשוי להיות מופר האיזון בין המגמה להביא לסופיות הדיון לבין הצורך להתאים את גובה המזונות לצרכי חיים ולמצבי חיים משתנים בין של הצד הזכאי להם, ובין של הצד החייב בהם. שינוי בלתי משמעותי על תוצאותיו צריך להיספג על ידי הצדדים להתדיינות הקודמת, והם חייבים להתאים עצמם למשמעותו, בלי לשוב ולפנות לערכאות (ע"א 363/81 פייגה נ' פייגה הנ"ל; בע"מ 3984/15 פלונית נ' פלוני (13.09.2016); בע"מ 3148/07 פלוני נ' פלוני הנ"ל; עמ"ש (ת"א) 17590-01-20 ר' נ' ר' (3.12.2020)). זאת ועוד, על מנת שבית המשפט יידון מחדש בשאלת החיוב במזונות, נדרש שינוי נסיבות שלא ניתן היה לצפותו או לשערו בעת פסיקת המזונות (ראו למשל, עמ"ש (מרכז) 62263-10-17 ע.ל. נ' ס.ק. (17.9.2018)).
הנטל להוכחת שינוי נסיבות מהותי אף גדול יותר שעה שעסקינן במזונות שנקבעו בהסכם, וביתר שאת כאשר המזונות נקבעו בהסכם גירושין הכולל מארג של איזונים עדינים אשר עליו הסתמכו הצדדים (ע"א 4515/92 שטיין נ' שטיין (13.6.94), בג"ץ 4407/12 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול (7.2.13)). כדברי כב' השופט י' עמית בבג"ץ 4407/12 הנ"ל: "קשה לבודד את עניינם של הקטינים, ובעיקר את נושא מזונות הקטינים, מכלל הנושאים הרכושיים והממוניים שבהסכם הגירושין. הסכם הגירושין הוא מעשה רקמה עדינה, שמזונות הילדים הוא אחד החוטים המרכזיים בו. אם פרמת חוט זה, נמצאת מפר את מערכת האיזונים שבבסיס ההסכם" (סעיף 17 לפסק הדין). התדיינות מחודשת אך בסוגיית המזונות, לאחר שהצדדים הגיעו להסכם גירושין הכולל הסכמות במגוון נושאים וביניהם חיוב במזונות, עלולה להפר את אותו איזון שקבעו הצדדים בעצמם ועליו הסתמכו עת חתמו על ההסכם. משכך, במקרים אלו נדרשת זהירות יתרה.
מעבר לשינוי מהותי ובלתי צפוי בנסיבות, תנאי נוסף לבחינה מחודשת של החיוב במזונות הוא כי הפנייה לבית המשפט נעשית בתום לב (בע"מ 3148/07 פלוני נ' פלוני הנ"ל). תום הלב נבחן, בין היתר, ביחס לשאלה האם מגיש התובענה "משחק בקלפים גלויים" בכל הקשור למצבו הכלכלי בכלל ולהכנסתו בפרט. על התובע הפחתת מזונות חלה חובה מוגברת לפעול בתום לב ולהציג מידע שלם בעניין מלוא רכושו והכנסותיו (עמ"ש (חי') 53288-03-18 פלוני נ' פלונית (13.11.2018); עמ"ש (ת"א) 33956-02-20 פלוני נ' פלונית (8.10.2020); עמ"ש (ת"א) 17590-01-20 ר' נ' ר' הנ"ל). "מי שפונה לבית המשפט ומבקש ממנו לדון בעניינו מחדש, גם אם עקב שינוי נסיבות, דומה למי שמבקש סעד מן הצדק. בבקשתו מבקש הוא מבית המשפט להידרש לעניינו מחדש משום שהותרת פסק הדין המקורי על כנו, בנסיבות החדשות, אינה צודקת. משכך, חובה עליו לנהוג בתום לב ובניקיון כפיים ולהציג לפני בית המשפט, כבר בכתב התביעה, ובגילוי מלא, את מלוא הנתונים בדבר מצבו האישי, הבריאותי והפיננסי" (דברי כב' השופט ש' שוחט, עמ"ש (ת"א) 22962-03-20 פלוני נ' פלונית (30.3.2021)).אף מקום בו השתכנע בית המשפט כי חל שינוי מהותי בנסיבות אשר יש בו כדי להצדיק התדיינות מחודשת בנושא המזונות, ראוי לבחון באופן מתוחם את הרכיב הספציפי שבו חל שינוי הנסיבות המהותי וביחס אליו בלבד להחיל את העקרונות שנקבעו בהלכת בע"מ 919/15, תוך חתירה, ככל הניתן, וככל שקיימת הצדקה, לצמצום היקף ההתדיינות. ככל שמדובר בשינוי באחד מרכיבי המזונות, אין מקום להחיל את הלכת 919/15 ביחס לכלל סכום המזונות, ולשנות באופן דרמטי את שיעור המזונות שהיה נהוג לאורך זמן, אלא יש לבחון רק את השינוי שחל בפרמטר הספציפי בהתאם להלכת בע"מ 919/15 (בע"מ 7670/18 פלונית נ' פלוני (20.1.2021)).עוד נפסק, כי בעת דיון בתביעה לשינוי החיוב במזונות "במסגרת שיקול דעתו על בית המשפט להביט על התמונה בכללותה, ולהכריע לפיה האם בהתחשב במכלול הנסיבות של יחסי הצדדים יש מקום לאפשר דיון מחדש במזונות" (דברי כבוד השופט א' רובינשטיין, בע"מ 3148/07 פלוני נ' פלוני הנ"ל, סעיף ו' לפסק הדין)."
במסגרת התביעות דחתה את תביעת האב וקיבלה את טענות האם להמשיך לה לאפשר לה את גביית החוב שהצטבר
זאת בנוסף ל 20,000 ש"ח הוצאות אותם ייצטרך לשאת האב ולהוסיף לחוב הקיים
את האם ייצג עו"ד רועי סידי
את האב ייצג עו"ד אמנון בן דרור