השופטת גלית מרגלית ביטון מבית המשפט לענייני משפחה בנוף הגליל הכריעה לאחרונה בתיק יוצא דופן, שעסק בביטול הסכם מתנה בעקבות התנהגות מחפירה של מקבלת המתנה – בתה של התובעת.
השופטת גלית מרגלית ביטון קבעה כי התנהגותה הקשה של הבת כלפי אמה, לרבות אלימות פיזית קשה, מצדיקה את ביטול הסכם המתנה והשבת הדירה לידי האם.
הרקע למקרה
התובעת, אלמנה ואם לשניים, חתמה על הסכם מתנה במסגרתו העבירה ללא תמורה את מלוא זכויותיה בדירת מגוריה לבתה. מעבר לקשר המשפחתי, הבת שימשה גם כמטפלת רשמית של האם מטעם הביטוח הלאומי. ההסכם הושלם עם רישום הדירה על שמה של הבת בלשכת רישום המקרקעין.
זמן קצר לאחר מכן, טענה האם כי בתה פעלה בתחבולה לשכנע אותה להעביר לה את הדירה, תוך ניצול מצוקתה הכלכלית והבטחות כי תמשיך לטפל בה ולדאוג לה. אולם, לטענת האם, לאחר שהושלם הרישום, החלה הבת להתנהג כלפיה באלימות קשה. הדבר הגיע לשיאו במתקפה פיזית חמורה שהובילה למעצר הבת, הגשת כתב אישום נגדה וגזר דין שכלל מאסר בפועל.
הכרעת בית המשפט
השופטת ביטון פסקה כי אף שהסכם המתנה לא כלל במפורש תנאים המקנים לאם זכות חזרה בהסכם, הרי שהתנהגותה של הבת מצדיקה את ביטולו.
בית המשפט הדגיש כי גם במקרים בהם לא מצוין "תנאי מפסיק" במפורש, ניתן ללמוד עליו מכללא כאשר מקבל המתנה פועל בניגוד לציפיות הבסיסיות וההגיוניות של נותן המתנה – במיוחד כאשר מדובר בהורה קשיש התלוי בילדו.
"שיקולי צדק, הגינות ותום לב אינם יכולים להתיישב עם העובדה שבת שקיבלה מתנה מאמה מפנה לה עורף, מכנה אותה בכינויי גנאי ומפעילה נגדה אלימות קשה", כתבה השופטת בפסק הדין, והוסיפה כי ההתנהגות המחפירה של הבת מהווה עילה מספקת להשבת הדירה לאם.
תוצאה משפטית
בית המשפט הורה על ביטול הסכם המתנה והשבת רישום הזכויות בדירה לידי האם. כמו כן, חויבה הנתבעת בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 4,000 ש"ח.
