בית המשפט לענייני משפחה בירושלים נדרש לאחרונה להכריע במחלוקת בין הורים לארבעה ילדים קטינים סביב יישום הסדרי השהות שנקבעו לאב לאחר פרידת הצדדים. האם, שיוצגה על ידי עו"ד שרית ישר, ביקשה לצמצם שלוש שעות שבועיות מזמני השהות של האב, בטענה כי הוא אינו מקיים את ההסדרים שנקבעו לו בפועל וכי התנהלותו פוגעת ביציבות חיי הילדים.
השופט משה בראון דחה את הבקשה לצמצום זמני השהות, אך קיבל חלק ניכר מטענות האם בנוגע להפרות שביצע האב, קבע מועדים להשלמת המפגשים שהוחמצו וחייב אותו בהוצאות.
הצדדים נישאו בשנת 2018 ולהם ארבעה ילדים קטינים. בחודש מאי 2025 נפרדו דרכיהם. בחודש אוקטובר אותה שנה נקבעו זמני שהות זמניים, ובהמשך הורחבו ההסדרים כך שהאב ישהה עם הילדים פעמיים במהלך השבוע ובכל סוף שבוע שני, כאשר בחלק מהמועדים הוטלה עליו האחריות לאסוף את הילדים ממוסדות החינוך.
בבקשה שהוגשה לבית המשפט טענה האם כי האב אינו מקיים את ההחלטות השיפוטיות באופן עקבי. לדבריה, במספר הזדמנויות הוא לא הגיע לאסוף את הילדים, קיצר מפגשים שנקבעו או ויתר עליהם לחלוטין. כך למשל נטען כי במהלך חופשת החורף של שנת 2026 לא מימש האב חלק מזמני השהות שנקבעו לו, ובמקרים נוספים לא אסף את הילדים ממסגרות החינוך כפי שחויב לעשות.
עוד טענה האם כי ההתנהלות החוזרת יוצרת חוסר ודאות עבור הילדים ופוגעת בשגרת חייהם. לשיטתה, כאשר האב ממילא אינו מנצל את מלוא זמני השהות שהוקצו לו, יש להתאים את ההסדר למציאות ולהפחית שלוש שעות שבועיות מזמני השהות.
האב התנגד לבקשה וטען כי הוא מקיים את הקשר עם ילדיו וכי חלק מהמקרים עליהם הצביעה האם נבעו מאילוצים נקודתיים שאינם מצדיקים פגיעה בקשר בינו לבין הילדים.
לאחר שבחן את טענות הצדדים ואת המסמכים שהונחו בפניו, קבע השופט בראון כי אכן היו מקרים שבהם האב לא עמד במלוא ההתחייבויות שנקבעו לו. בהחלטתו כתב כי יש מקום להורות על השלמת שעות השהות שלא קוימו, ואף קבע מועדים ספציפיים שבהם יפצה האב את הילדים על המפגשים שהוחמצו.
לצד זאת הבהיר בית המשפט כי אין די בהפרות שהוכחו כדי להצדיק צמצום של הסדרי השהות. השופט הדגיש כי "איני מוצא כי יש לחלק את היקף הסדרי השהות הקיימים", והוסיף כי "קיום הסדרי השהות הינו חיוני לטובת הקטינים ולליבת חייהם". לדבריו, טובת הילדים מחייבת המשך קיום קשר משמעותי עם שני הוריהם, גם כאשר אחד מהם מתקשה לעיתים לעמוד במלוא ההסדרים שנקבעו.
בהמשך ההחלטה בחן בית המשפט שלוש הפרות שונות שיוחסו לאב. ביחס לכל אחת מהן נקבע כי יש מקום לחייבו בפיצוי של 500 שקל. ואולם, השופט מצא כי באחד המקרים האם עצמה איחרה במסירת הילדים לאב, ולכן בוצע קיזוז מסוים מהחיובים שנשקלו נגדו.
בסיכומו של דבר חויב האב לשלם לאם הוצאות בסך 750 שקל בלבד, לצד החובה להשלים את זמני השהות שהוחמצו. עוד הורה השופט לאב למסור לאם בתוך שבעה ימים את כתובת מגוריו העדכנית.
