שער המזונות הבסיסיים שאינם דורשים הוכחה לקטין במדינת ישראל לפי הממוצע ולפי הפסיקה והשינוי ביוקר המחייה אינו פוסח גם על טענות תביעות המזונות -פסק הדין מהקריות

מטענות הגבר עולה כי האשה בעלת הכנסות נוספות שאינן מדווחות וכי פוטנציאל השתכרותה גבוה בהרבה מאשר הציגה .
מנגד עולים גם טענות האשה בדבר פערי השכר בין השניים שלפי המספרים שעלו מפסק הדין מדובר על פער של 18,000 ₪ .
השופטת מאיה לוי שדנה בתיק מעלה את הקריטריונים העומדים למבחן בבואה לפסוק לעניין המזונות.:
חלוקת זמני השהות. צורכי הקטינים וגובהם, לרבות מדור והוצאותיו. היכולות הכלכליות של ההורים מכלל המקורות העומדים לרשותם, תוך עריכת השוואה וקביעת היחסיות בנוגע לאיתנותם הכלכלית.
מנגד האשה באמצעות עורכת דינה פורטת תשלומי חובות גבוהים על כלל ההוצאות השונות .
ובין היתר היא מציגה את טענותיה באמצעות עורכת דינה גילי עמיאל ברזני שבו היא מתארת את הקושי הניצב כעת בפניה באי יכולתה לרכוש דירה ולהיכנס למכרזים הממשלתיים המקנים מחיר מוזל לצורך דיור .

בנוסף מטענות הגבר עולה עניין המחייה היקרה והפער בין הזמן בו הטילו עליו את המזונות הזמניים לאלו כעת פערים אלו נבחנו על ידי השופטת שלא מצאה לקבלם ואף יתרה מזו לא חסכה ביקורת על התנהגותו המקוממת
"שקלתי רבות האם לחייב את האיש בהוצאות בגין השחתת זמן שיפוטי יקר שכן התוצאה של המזונות הזמניים הנדרשים לאחר עריכת חישובים מדוקדקים הביאה אותנו לאותה התוצאה אשר נפסקה כמזונות זמניים לפני זמן רב.
יתר על כן, האיש אף הגדיל לעשות בסיכומיו ועתר באופן מנותק ומופרך כמעט להחזר רטרואקטיבי על כל סכומי המזונות אותם שילם בגדרי ההחלטה הזמנית, וביקש לנכות אותם מהכספים אותם הוא חויב להעביר לאישה כנגד קניית חלקה, בדירת הצדדים, שכן לשיטתו אף שלכאורה מדובר ב"מזונות שנאכלו" ההתחשבנות ההונית בין הצדדים מצדיקה מתן החזר, כך ממש!"

.
עוד מפסק הדין עולים חישובי המספרים בהתאם לממוצע על הוצאות קטינה מהפסיקה ומהנהוג בהם טענו הצדדים לגובה יוקר המחייה המשתנה ולנטילת אחריות המשלם אותה .
לוי פורטת בפסק הדין את חיוב הבעל במזונות ומנמקת בגין מה היא מטילה אותם
בנוסף היא מטילה על הגבר הוצאות ע"ס 10.000 ₪ .