המקרה מתייחס לזוג שנישא ב 1998 והביאו לעולם 8 ילדים . את תביעת הגירושין הגיש הגבר כתביעה כרוכה ב2022 . כחודש לאחר הגשת התביעה עזב הגבר את הדירה המשותפת והאשה המשיכה להתגורר בה .פסק דין ניתן על אופן חלוקת הרכוש(בפסק הדין- בחלקים שווים) ומועד הקרע אותו קבע בית הדין הרבני . לבית הדין הרבני הגדול הוגש ערעור וערעור שמנגד . הערעורים עומדים ותלויים לפתחו של בית הדין הרבני הגדול.
ביום 21.5.23 הגישה האשה תביעה לביצוע פסק הדין (בהמשך להחלטת בית הדין במסגרתה נקבע, בין היתר, כי בית הדין אינו מוסמך לדון בענייני הרכוש של הצדדים, ובית הדין הורה על העברת הליכים הרכושיים לבית משפט לענייני משפחה כשבעה חודשים לאחר מכן מונה מומחה מטעם בית המשפט עם סמכויות חקירה. המומחה ביקש למנות שמאי מקרקעין ל-18 נכסי נדל"ן שהגבר הודה בזכויותיו בהם וחוות הדעת השמאית צפויה להינתן בתוך 60 ימים.
התנגדות לשתי הבקשות הגיש הגבר באמצעות ב"כ עורכת הדין אביבית מוסקוביץ .
ההחלטה שפורסמה לאחרונה ומחזיקה חמישה עמודים מתייחסת לכלל וסיבות השונות בגינן מחליט גורדצקי מדוע הוא דוחה את שתי הבקשות .
ללא סימוכין ואסמכתאות לטענות האשה שהועלו ואף לו הייתה מציגה ספק רב באם היה בהם בכדי לשנות את ההחלטה . התייחסות נרחבת למקרים בהם קיים איזון חלקי ולקצב ההליך אותו מייחסת האשה לטווח הרחוק בעוד גורדצקי מציין כי לא כך הדברים.
את הבקשה הגישה האשה עוד בטרם הוצגה המפה הכלכלית של בני הזוג.
במבחן התוצאה דחה גורדצקי את שתי הבקשות נמנע מלחייב את האשה בתשלום עבור אוצר המדינה אך 3000 ₪ הטיל עליה כהוצאה .
