בפסק דין מעניין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, קיבלה השופטת הילה גלבוע את תביעת גרושתו של גמלאי צה"ל, וחייבה אותו להשלים לה את חלקה בגמלה בהתאם למיסוי כאילו הייתה זו "הכנסה ראשונה" – גם אם בחר למסות את הגמלה כהכנסה שנייה או להימנע מתיאום מס בכלל.
הסוגיה המשפטית עסקה בהתנגשות שבין זכותו של אדם לבחור את אופן מיסוי הכנסתו לבין חובתו לכבד הסכמות שיפוטיות בנוגע לחלוקת זכויות לאחר גירושין. במקרה זה, לא הייתה מחלוקת כי על פי פסקי דין קודמים, התובעת זכאית ל־34.74% מהפנסיה של בעלה לשעבר, גמלאי שפרש מצה"ל בשנת 2000. במשך שנים מוסתה הפנסיה כהכנסה ראשונה והתשלום לחשבונה בוצע בהתאם. אך משנת 2013, שינה הגרוש את סיווג המיסוי – פעולה חד צדדית שהובילה להקטנת הסכום שהועבר לגרושתו.
"פעולה חסרת תום לב"
התובעת טענה כי שינוי המיסוי בוצע ללא הודעה ותוך כוונה לפגוע בזכויותיה. לדבריה, מדובר במהלך חד צדדי שנעשה "בחוסר תום לב ובתרמית", וכי הפנסיה מעולם לא מוסתה כהכנסה שנייה קודם לכן. היא אף הסבירה כי דרך מיסוי זו גרמה לניכוי מס מירבי של עד כ־45%, הפחיתה את חלקה האפקטיבי בגמלה – והעשירה את כיסו של הגרוש על חשבונה.
הנתבע, מנגד, טען כי מדובר בזכותו הלגיטימית לבחור את אופן מיסוי הפנסיה על פי שיקול דעתו, בהתאם למעמדו התעסוקתי בכל שנה.
השופטת גלבוע דחתה את עמדת הנתבע, תוך שהיא מציינת ש"התנהגותו מהווה חוסר תום לב" וכי "אי אפשר לגרוע מחלקה הקנייני של התובעת בגמלה באמצעות תכנון מס חד צדדי". בפסק הדין צוינו שורת תקדימים משפטיים אשר חיזקו את העמדה הזו, ובהם פסקי דין של השופטים שוחט, מקייס והיימן, כולם קבעו כי ברגע שנקבעה חלוקה בגמלה – היא הופכת לזכות מוגנת שאינה ניתנת להפחתה באמצעות שינויי מס.
תכנון מס אינו גובר על חובת ההוגנות
עוד נקבע, כי גם אם עומדת לנתבע הזכות למסור דיווח למס הכנסה על פי שיקוליו, הרי שזכות זו אינה יכולה לבוא על חשבון חלקה של האישה כפי שנקבע בפסקי דין חלוטים. בהקשר זה הדגישה השופטת כי כל פגיעה בהסדרי איזון משאבים שנקבעו, מהווה סטייה מהותית מעקרונות הצדק, ההוגנות והשיתוף.
לפיכך, חויב הנתבע לשלם לתובעת את ההפרשים שהצטברו מאז הגשת התביעה בשנת 2022, בתשלומים חודשיים. עם זאת, לא נפסקו הוצאות משפט נגדו.
