נראה כי בפסק הדין שפרסם לאחרונה בית הדין הרבני הגדול בעקבות בקשת האשה במסגרת ערעור ישנו מסר אשר מנסה הרכב הדיינים להעביר לבית המשפט או ליתר דיוק למי שאמור לפסוק בנוגע לסמכותו של בית הדין הרבני לדון במזונות ילדים
במקרה הנוכחי כתב ההרכב , "האב גם מנצל את העדר הפסיקה המחייבת כדי שלא לשלם את מזונות ילדיו כלל, כאילו אין חובתו להשתתף במזונות ילדיו גם ללא פסיקה מחייבת. "
כך הגיבה ערכאת הערעור לדברי הערכאה הדיונית שאמרה את דעתה:
" אין זה נכון להיכנס ללוליינות משפטית שתאפשר 'מעקף' לקיום דיון מזונות בשם זה או אחר, במקומו של דיון מזונות מכובד וראוי לכשיתאפשר. וזאת ביתר שאת כשהמערערת הצהירה שאינה מעוניינת לנהל 'מרוץ סמכויות' ו'להיכנס לבית הספק', ו'הספק' הכולל אינו ניתן לבירור ביד בית הדין.
הלכה למעשה חוסר הכרעה בעוד רצונה של האשה הוא בסה"כ הוא לסיים את הליך הגירושין וללא להיות מעורבת בכאוס המתחולל של טלטול הערכאות בין בית המשפט לבית הדין הרבני .
כאשר יש סדקים אותם מנצלים צדדים מסוימים לעיכובים וצווים לאור ניצול מצב קיים של שתי ערכאות שמתקשות להחליט בעניין הסמכויות דרושה בעניין כבר פסיקה ויפה שעה קודם.
