גירושין בלי להישאב לדרמות: 3 צעדים להצבת גבולות שישמרו עליכם

גירושין הם לא רק הליך משפטי. הם אחד המשברים הרגשיים המטלטלים ביותר שאדם יכול לחוות. מערכת יחסים שהייתה במשך שנים הבית, הביטחון והמשפחה מתפרקת, ובמקומה נוצרת מציאות חדשה שמלווה בחוסר ודאות, כעס, כאב ולעיתים גם פחד.

צילום:AI

דווקא בתקופה הזאת, כאשר הרגשות סוערים והקרקע מרגישה לא יציבה, רבים מתקשים לעשות את הדבר החשוב ביותר עבור עצמם – להציב גבולות.

אנשים רבים ממשיכים לענות לכל שיחת טלפון של בן או בת הזוג לשעבר, מגיבים לכל הודעה, נכנעים לבקשות שאינם רוצים למלא, או מאפשרים לשיחות להפוך שוב ושוב לזירת האשמות. הם עושים זאת מתוך רצון לשמור על השקט, מתוך רגשות אשם או מתוך חשש שהצבת גבול רק תחריף את הסכסוך.

אלא שבפועל קורה בדרך כלל ההפך. כאשר אין גבולות ברורים, הסכסוך נמשך, השחיקה גדלה והפגיעה הרגשית מעמיקה.

הצבת גבולות אינה מעשה של מלחמה. היא מעשה של הגנה עצמית.

מליסה אורבן, העוסקת בתחום הגבולות הבין-אישיים, מגדירה גבול כ"קו ברור שאדם מציב סביב האופן שבו הוא מאפשר לאחרים להתייחס אליו, כדי לשמור על עצמו ועל מערכות היחסים שלו בטוחות ובריאות". במילים אחרות, גבולות אינם ניסיון לשלוט באדם אחר. הם אינם אומרים לאחר מה לעשות. הם מגדירים מה אתם מוכנים לקבל ומה אינכם מוכנים לקבל, ואיך אתם תבחרו לפעול כאשר הגבול נחצה.

אנשים רבים חוששים שהצבת גבולות תהפוך אותם לאנוכיים, קרים או כוחניים. אחרים פוחדים שיאבדו את הקשר עם בן הזוג לשעבר או שיספגו כעס ונקמה. החששות האלה טבעיים, אך חשוב לזכור עובדה אחת: כאשר אינכם מגנים על הגבולות שלכם, אתם עלולים לאבד את האדם החשוב ביותר בתהליך הזה  את עצמכם.

למעשה, גבולות בריאים הם חלק בלתי נפרד מהטיפול העצמי בתקופת הגירושין. הם מאפשרים לשמור על הכוחות הנפשיים, להפחית שחיקה, למנוע כניסה למעגלים אינסופיים של ויכוחים ולהחזיר לידיכם את תחושת השליטה שאבדה.

כאשר הגבולות אינם ברורים, אנשים רבים מוצאים את עצמם חיים בדריכות מתמדת. הם חוששים מכל שיחת טלפון, נמנעים ממפגשים, מסכימים לדברים שאינם באמת רוצים, מקבלים שוב ושוב ביקורת או עצות שלא ביקשו, ומרגישים כעס וטינה שהולכים ומצטברים. במצב כזה, גם תהליך ההחלמה מהגירושין מתארך.

אז איך עושים זאת נכון?

הצעד הראשון: לזהות שאתם זקוקים לגבול

כל גבול מתחיל בהקשבה לעצמכם.

הרגשות שלכם הם המצפן הטוב ביותר. שאלו את עצמכם: האם אני חושש מכל אינטראקציה עם בן או בת הזוג? האם אני יוצא מכל שיחה מותש, מושפל או כועס? האם אני מסכים שוב ושוב לדברים שאינני רוצה לעשות רק כדי להימנע מעימות?

אם התשובה היא כן, סביר להניח שנחצה אצלכם גבול אישי.

לדוגמה, אדם שמרגיש חרדה לפני כל שיחה עם בן זוגו לשעבר משום שכל שיחה מסתיימת באיומים או בהשפלות, אינו זקוק לעוד ניסיון "להסתדר". הוא זקוק לגבול ברור שישמור עליו.

עצם ההכרה בכך שאתם זכאים להגנה היא כבר הצעד הראשון בדרך לשינוי.

הצעד השני: לומר את הגבול בצורה ברורה

אחת הטעויות השכיחות היא להציב גבול רק כאשר הכעס כבר מתפרץ. במצב כזה המסר נשמע כתוקפנות ולא כגבול.

עדיף לבחור זמן רגוע יחסית, לדבר בנימה עניינית, ולהיות ברורים וישירים. אין צורך בנאומים ארוכים או בהסברים אינסופיים. ככל שמסבירים יותר, כך גדל הסיכוי שהשיחה תהפוך לוויכוח.

אפשר לומר למשל:

"אני מרגיש שהשיחות בינינו אינן מכבדות. מעכשיו כל התקשורת בנושאים המשפטיים תיעשה באמצעות דואר אלקטרוני."

זהו מסר קצר, ברור ומכבד. הוא אינו מאשים ואינו מנסה לשנות את האחר,  אלא מגדיר כיצד אתם בוחרים להתנהל.

הצעד השלישי: להתמיד גם כשהגבול נבחן

זהו בדרך כלל השלב המאתגר ביותר.

כאשר משנים דפוסי התנהגות, הסביבה לא תמיד משתפת פעולה. לעיתים דווקא לאחר הצבת הגבול מגיעים ניסיונות לבדוק האם באמת תעמדו בו.

אם הודעתם שכל התקשורת תיעשה במייל, ובן הזוג ממשיך להתקשר עשר פעמים ביום – הגבול נבחן.

במקום להיגרר לוויכוח נוסף, אפשר לומר:

"כפי שאמרתי, אני מנהל את התקשורת בינינו באמצעות דואר אלקטרוני. אם יש נושא שדורש התייחסות, אשמח לקבל אותו במייל."

ולסיים את השיחה.

ככל שמתמידים, כך הגבול הופך ברור יותר, לא רק לאחר אלא גם לעצמכם. כמו כל מיומנות, גם הצבת גבולות מתחזקת עם התרגול.

חשוב לזכור שהצבת גבולות אינה נועדה להרחיק אנשים, אלא ליצור מערכות יחסים בריאות יותר. דווקא כאשר כל צד יודע מה מקובל ומה אינו מקובל, יש יותר כבוד, פחות חיכוכים ופחות מאבקי כוח.

בסופו של דבר, גירושין אינם רק סוף של פרק אחד בחיים. הם גם הזדמנות לבנות דפוסי חיים חדשים ובריאים יותר. אנשים שלומדים להציב גבולות בתקופה הזו מגלים פעמים רבות שהמיומנות הזאת מלווה אותם הרבה אחרי שההליך המשפטי מסתיים בזוגיות חדשה, בהורות, בעבודה ובכל מערכת יחסים משמעותית.

הצבת גבולות אינה ביטוי לאנוכיות, אלא לאחריות אישית. היא אינה נועדה להעניש את האחר, אלא להגן עליכם. והמסר החשוב ביותר הוא זה: אינכם יכולים לשלוט בהתנהגותו של בן הזוג לשעבר, אבל אתם יכולים לבחור כיצד אתם מגיבים אליה. לעיתים, הבחירה הזאת היא הצעד הראשון בדרך לחופש אמיתי.

 

 

רונית כהן זמורה- מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת מטעם האגודה לטיפול זוגי ומשפחתי.
מחברת הספר ״תחנות החיים של הזוגיות״ – מדריך עבודה עצמית בזוגיות מ-א׳ ועד ת׳.

 

לעניינים נוספים

עקבו אחרינו

במערכת

הצטרפו לניוזלטר שלנו

בהשארת פרטים אתם נשארים מעודכנים,
פסק דין שטורף מחדש את הקלפים, שינוי חקיקה, החלטה חריגה,
בהרשמה מהירה ישירות למייל