בשעה 09:18 בבוקר יום 4 ביוני 2026, בעיצומו של עומס התנועה בנתיבי איילון סמוך למחלף חולון, נשמע פיצוץ אדיר שהרעיד את האזור. נהגים שהיו במקום הבחינו ברכב העולה באש ועשן סמיך המתמר מעל הכביש. בתוך רגעים נעצרה התנועה, כוחות הצלה הוזעקו לזירה, וההערכה הראשונית הייתה כי מדובר בעוד חיסול חשבונות בעולם התחתון – מטען חבלה שהתפוצץ בלב אחד מצירי התנועה המרכזיים במדינה.
אלא שככל שנקפו השעות התברר כי מאחורי הפיצוץ מסתתר סיפור אחר לחלוטין.
ההרוגה הייתה ליה עופרי מלכה, בת 35 מראשון לציון, אם לילדה בת שנתיים. באותו בוקר היא יצאה מביתה לאחר שהורידה את בתה בגן הילדים והמשיכה בדרכה למקום עבודתה. דקות ספורות לאחר מכן, בעת שנסעה בנתיבי איילון, התפוצץ מטען חבלה שהוצמד לרכב שבו נהגה.
לפי הערכות החוקרים, מי שעמדו מאחורי המעשה הכירו היטב את שגרת יומה. מהחקירה עלה כי המטען הופעל רק לאחר שבתה כבר לא הייתה עמה ברכב. העובדה שהילדה הורדה זמן קצר קודם לכן בגן הילדים מנעה אסון גדול אף יותר.
צוותי מד"א שהגיעו למקום מצאו את הרכב כשהוא אפוף בלהבות ואת הנהגת ללא סימני חיים. בשל חומרת הפציעות לא נותר לצוותים הרפואיים אלא לקבוע את מותה בזירה. בדקות הראשונות עלה חשש כי ילדה נוספת נפגעה באירוע, לאחר שכיסא בטיחות נראה בתוך הרכב השרוף, אך בהמשך התברר כי בתה של ליה כלל לא הייתה במקום בעת הפיצוץ.
הזירה נסגרה לתנועה למשך שעות ארוכות. חוקרי המז"פ, חבלני המשטרה ובכירי מחוז תל אביב החלו לאסוף ממצאים בניסיון להבין מי הצמיד את המטען ומי הפעיל אותו. בתחילת הדרך נבדקו מספר כיווני חקירה, אולם במהרה התברר כי ליה אינה מוכרת למשטרה וכך גם בני משפחתה. הממצא הזה הוביל את החוקרים להתמקד במעגל הקרוב אליה.
עוד באותו יום נעצר בן זוגה לשעבר של ליה בחשד למעורבות ברצח. בשלב הראשון נאסר לפרסם את פרטיו בשל צו איסור פרסום שהוטל על החקירה. רק ימים לאחר מכן, בלילה שבין 9 ל־10 ביוני, הותר לפרסום כי מדובר בחן כהן, בן 37 מראשון לציון.
במשטרה חושדים כי הרצח תוכנן מראש וכי החשוד לא פעל לבדו. לפי החשד, הוא נעזר בגורמים נוספים בעלי ידע וניסיון בהטמנת מטעני חבלה. החוקרים בודקים את שלבי התכנון, המעקב שבוצע אחר ליה בבוקר הרצח, אופן הצמדת המטען לרכב והפעלתו בזמן אמת.
כהן מצדו מכחיש את החשדות. בחקירתו טען כי אין לו כל קשר למעשה וכי בזמן הפיצוץ שהה בביתו. חרף הכחשותיו, בית המשפט האריך את מעצרו, בעוד החוקרים ממשיכים לאסוף ראיות פורנזיות, תיעודים וממצאים נוספים.
לייה מלכה וחן כהן (צילום: רשתות חברתיות-עפ"י סעיף 27א' לחוק זכויות יוצאים)
במקביל להתקדמות החקירה החלו בני משפחתה של ליה לחשוף תמונה מטרידה של חודשים שקדמו לאירוע.
אביה, יעקב מלכה, סיפר כי בתו הייתה נתונה לאיומים וכי בני המשפחה חששו לשלומה. לדבריו, לאורך התקופה שקדמה לרצח הועברו למשטרה פניות ותלונות בנוגע להתנהלותו של בן הזוג לשעבר. בני המשפחה טוענים כי סימני האזהרה היו ברורים וכי ניתן היה להבין שהמצב הולך ומסלים.
גם בן דודה של ליה, תום ניסני, תיאר מסכת ארוכה של חששות ואיומים. לדבריו, לא רק ליה הייתה יעד לאיומים, אלא גם בני משפחתה. הוא טען כי לאורך התקופה התריעו הקרובים פעם אחר פעם מפני הסכנה הנשקפת לה, אולם לדבריהם דבר לא הצליח למנוע את התוצאה הקטלנית.
הטרגדיה קשה במיוחד נוכח העובדה שליה הייתה אישה נורמטיבית לחלוטין, ללא כל קשר לעולם הפלילי. היא שירתה בעבר במשטרת ישראל ובהמשך עבדה במשרד רואי חשבון. מכריה תיארו אותה כאם מסורה, אישה חרוצה ואדם אהוב על סביבתו.
מותה הותיר אחריו משפחה שבורה וילדה בת שנתיים שתגדל ללא אמה.
רצח ליה עופרי מלכה אינו עומד לבדו. על פי הנתונים, מתחילת שנת 2026 נרצחו בישראל 10 נשים על רקע אלימות במשפחה. משמעות הנתון היא שבממוצע נרצחת אישה אחת מדי כשבועיים וחצי בנסיבות דומות. הנתון הקשה שב ועולה בכל מקרה מחדש, אולם במקרה של ליה הוא מקבל משנה תוקף לנוכח טענות בני משפחתה כי קדמו לרצח איומים חוזרים, פניות למשטרה וסימני אזהרה שלטענתם היו צריכים להדליק נורות אדומות זמן רב לפני הפיצוץ הקטלני בנתיבי איילון.
מאז אותו בוקר של 4 ביוני 2026, שבו הפך רכב בוער בנתיבי איילון לכותרת ראשית בכל כלי התקשורת, ממשיכים החוקרים לנסות לפענח את כל חוליות השרשרת שהובילו לפיצוץ הקטלני. במקביל, בני משפחתה של ליה ממשיכים לשאול שאלה אחת כואבת: האם ניתן היה למנוע את הרצח לפני שהמטען הופעל.
כך הפך אירוע שנראה תחילה כחיסול פלילי נוסף בכבישי ישראל לפרשה שמציבה במרכז סדר היום הציבורי את סוגיית האלימות נגד נשים, את סימני האזהרה שקודמים לה ואת החובה לזהות אותם בזמן – לפני שיהיה מאוחר מדי.
