יצאה לחפש מלוכה ונשארה עם האתונות – החלטתה של השופטת מורן ואלך ניסן.

המקרה מתייחס לזוג שנישא בנישואין אזרחיים בקפריסין בשנת 2014 והביאו לעולם שני ילדים
במסגרת הבקשה האם פירטה את הוצאות האב מהם עולה כי האב משלם את דמי השכירות 7,200 ₪ בנוסף לזאת עבור גן הקטינה 3,600 ₪ וסכום של 1,335 ₪ עבור צהרון וחוגים ומציינת כי האב לא משלם מזונות לאם.
בחישוב די פשוט הסכום אותו משלם האב הינו 12,135 ₪
בהמשך פירטה את ההכנסות מהם עולה יש לציין כי פערי השכר משמעותיים. .
עוד טענה שהעלתה האם כי לזוג קיימים ניירות ערך (בביטקוין) אשר לטענה זו הגיב ב"כ האב כי במידה ותצליח לשחרר אותם "שלה הם."

טענות האם :
במסגרת הבקשה פירטה האם את הצרכים השונים :
"האם העמידה את צורכי הקטין בסך חודשי של 3,185 ₪ )כולל עלות צהרון( ואת צורכי הקטינה
בסך של 5,800 ₪ )כולל עלות גן פרטי וצהרון(. האם העמידה את הוצאות המדור והחזקתו בסך
חודשי של 11,400 ₪ )אשר סכום זה כולל אף הוצאות דלק והחזקת רכב(. האם ביקשה לחייב
את האב במזונות הקטינים בסך של 3,200 ₪ לחודש, בצירוף 40% מהוצאות המדור והחזקתו
)בסך שלא יפחת מ4,560- ₪ לחודש( ובצירוף מחצית הוצאות חינוך והוצאות רפואיות חריגות."

טענות האב אשר הוגשו ע"י ב"כ האב עורך הדין יוסף גביזון

האב טוען כי מדובר בתביעה מוגזמת ומנופחת שמנותקת מהמציאות בה חיו בני הזוג בעוד הוא רומז שהגבר דווקא אכן היה מעוניין בשלום בית אך אין זהו רצונה של האשה שמעוניינת רק לסעוד משולחנו של הגבר לא בכדי כתב גביזון לא הוגשו אסמכתאות . עוד ציין כי האב זיהה את התשתית שמכינה לו האשה לתלונות שווא וע"כ בחר לעזוב את הבית .
עוד ציין את עזות המצח שיש לאשה על הסכום המופקע אותו ציינה במסגרת הבקשה אל מול טוב ליבו של האב שמעביר כספים שאין לו חבות עליהם בייביסיטר וכל הוצאה אותה מבקשת האם אליה נעמד האב . לעניין המדור אותו ציינה האשה בתביעה הגיב גביזון כי לא חלה על האב חבות מאחר וזמני השהות שווים וכי הקטינה נמצאת יותר אצל האם אך ורק מפאת גילה . גם חישוב המדור לוקה בטעות עפ"י חישובי האשה וע"כ הוא מבקש כי הסכומים ששולמו עד כה יקוזזו מדובר כתב גביזון ב"עשיית עושר שלא במשפט".
בתשובת האם ציינה האם כי האב חדל מלהעביר תשלומים פרט למעון הקטינה ע"ס של 3600 ₪ את הפסקת העברת התשלומים הגבוהים ציינה ביצע האב בעצת ב"כ
ההכרעה:

בפתח דבריה ציינה השופטת ואלך את פליאתה ביחס לבקשה שהוגשה לאור הסכומים הגבוהים שהיא עצמה הציגה במסגרת הבקשה
ובמיוחד ולאור העובדה כי במסגרת הבקשה ולפי הסעדים המבוקשים מדובר בסכום נמוך יותר משהעביר האב .
עוד ציינה כי ההתרשמות היא לפי הסכומים שאכן שולמו כי לא מדובר באב שמתנער מצרכי ילדיו..
לאחר שפירטה ואלך את מכלול הרכיבים הנוגעים לזמני השהות ,צרכי הקטינים ובהתאם לשכר והפערים הקיימים הכריעה כדקלקמן:

עבור מזונות הקטין ישלם האב 1,200 בחודש ועבור מזונותיה של הקטינה סך של 1,500 ₪ בחודש. לעניין המדור החליטה ואלך כי 40%מגובה דמי השכירות עם תקרה של 2000 ₪ להוצאות החינוך ייחסה ואלך את בקשת האם לפער ההכנסות שמתייתר לאחר תשלום המזונות טהכריעה כי היחס יהיה 35% לאם בעוד האב יישא בתשלום של 65%
אין לקבוע מסמרות לגבי המשך ההליך בעניינם הוסיפה וכי אלו ייקבעו לא במסגרת החלטה למזונות זמניים אלא עם כניסה לעובי הקורה בעניינם .
במבחן התוצאה לא ברור למה ציפתה האם אשר חיפשה מלוכה ונשארה עם האתונות.