כל האחראים כולם- המצב הכאוטי וחיוב המזונות על האם

סכסוך משפטי טעון בין בני זוג לשעבר, שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו, הסתיים לאחרונה בהחלטה משמעותית של השופטת ציפי כהן אביטן. במוקד המחלוקת עמדו מזונות שני ילדיהם הקטינים של בני הזוג, כאשר האב דרש כי האם תישא בחלקם, ואילו האם טענה כי הוא פועל לניתוק הילדים ממנה. בית המשפט פסק כי האם תחויב במזונות מופחתים, תוך הכרה בכך שהאב תורם למצב הניכור בין הילדים לאמם.

שנים של מאבק משפחתי שהסלים לאחר הגירושים

בני הזוג נישאו בשנת 2005 ונולדו להם שלושה ילדים – בת בכורה ילידת 2005 ושני קטינים שנולדו ב-2009 וב-2011. כבר בשנת 2009 התגלו מחלוקות ביניהם, ובשנת 2014 הם אף ניסו לשקם את יחסיהם, אך ללא הצלחה. בשנת 2023, כשהחיים המשותפים תחת אותה קורת גג הפכו בלתי אפשריים, הגישה האם תביעות בנוגע למזונות, משמורת, פירוק שיתוף ואיזון משאבים.

עם פרוץ הסכסוך, הילדים מצאו עצמם בלב העימות בין ההורים. האפוטרופוס לדין שמונה לקטינים התריע כי האב משתמש בילדים כדי לחזק את עמדתו, ואילו הבנות הגדולות תומכות בו במאבקו נגד האם. בדו"חות שהוגשו לבית המשפט צוין כי המצב בבית היה כאוטי, לעיתים אף עד כדי מעורבות גורמי אכיפה בשל צעקות וריבים בין ההורים.

ניכור הורי או חוסר תפקוד הורי? הצדדים מאשימים זה את זה

במהלך ההליך המשפטי טענה האם כי האב מנהל נגדה קמפיין ניכור מתמשך, מטיל עליה חרם משפחתי, משפיע על הילדים להתרחק ממנה, ואף פועל לכך שיסרבו להיפגש עמה. לדבריה, גם כאשר ניסתה לעמוד בהתחייבויותיה כלפי ילדיה – לרבות רכישת מזון והשתתפות בהוצאות – האב סיכל זאת, תוך כדי קללות והשפלות בפניהם.

מנגד, האב טען כי האם הפנתה גב לילדים במשך השנים, ושהם אינם מוכנים להיפגש עמה מתוך בחירה חופשית. לטענתו, האם מנסה לנצל את טענת הניכור רק כדי להתחמק מחובתה לתשלום מזונות.

החלטת  השופטת כהן אביטן: מזונות מופחתים, אך האחריות מוטלת גם על האב

לאחר שהאב הגיש בקשה דחופה לפסיקת מזונות, פסקה השופטת ציפי כהן אביטן כי האם אכן תישא במזונות ילדיה, אך סכום זה יופחת בשל המצב המורכב במשפחה. בפסק הדין הדגישה השופטת כי לא ניתן להתעלם מההשפעה שיש לאב על התנהגות הילדים, אשר מסרבים לקיים קשר עם האם.

עיקרי ההחלטה:

• האם תשלם 1,000 ש"ח בחודש עבור שני ילדיה הקטינים.
• אם הקשר בין האם לילדים יחודש, סכום המזונות יגדל ב-484 ש"ח נוספים.
• שני ההורים ימשיכו להתחלק בהוצאות החינוך והבריאות בהתאם ליחס הכנסותיהם.
• הצדדים יידרשו לשתף פעולה בהליך טיפולי, כפי שנקבע בהחלטות קודמות.

השופטת כהן אביטן ציינה כי סוגיית הניכור ההורי מעוררת דילמות כבדות משקל, אך בה בעת הבהירה כי במצב הקיים, לא ניתן להתעלם מהאחריות שמוטלת על האב.

תופעה מדאיגה: הפחתת מזונות כהרתעה להורים מנכרים

פסק הדין מהווה דוגמה למגמה הולכת וגוברת בפסיקת בתי המשפט לענייני משפחה, לפיה הורה המוביל לניכור הורי עשוי לשאת בסנקציות כלכליות. השופטת ציינה כי יש לבחון היטב את האחריות למצב שנוצר, והזכירה כי קיימים מקרים בהם חיוב המזונות יכול להתבטל לחלוטין כלפי הורה שמסכל במכוון את הקשר בין ילדיו לבין ההורה האחר.

השופטת הדגישה כי אינה מכריעה באופן חד-משמעי בשאלת האחריות לניכור, אך התרשמה כי לאב יש חלק משמעותי בכך. לדבריה, הסירוב של הילדים לראות את אמם אינו נובע בהכרח מהתנהלותה, אלא מהשפעות חיצוניות שהופעלו עליהם.

סנקציה כלפי הורה מנכר – מגמה משפטית עולה

פסק הדין מצטרף למגמה ההולכת וגוברת בפסיקה, לפיה הורים אשר פועלים לניתוק ילדיהם מההורה השני עלולים לשאת בסנקציות כלכליות. השופטת הזכירה את גישתו של השופט זגורי, לפיה יש לראות בהורה המנכר כ"מרדן" ולשקול הפחתת מזונות כחלק ממאבק בתופעה זו.

"כאשר הורה פועל לניתוק הקשר, הוא עלול לשאת בתוצאות הכלכליות. אין מדובר רק בטובת ההורה המנוכר, אלא בראש ובראשונה בטובת הילדים", ציינה השופטת כהן אביטן.