החלטת השופטת מורן ואלך ניסן מגיע עם איזכור בסוף ההחלטה וברמיזה כי לסכום זה אין לקבוע בו מסמרות למזונות הקבועים אשר ייפסקו בדיון העיקרי .מאחר וכבר ידוע כי החלטה זמנית מוליכה לפסיקה תמידית
במסגרת הבקשה הביעה האם חשש כי לא תוכל לשאת בתשלומים החודשיים השוטפים ושלא תיזרק לרחוב אלא שלאור הנתונים העולים מן המקרה לא נראה כי זוהי תמונת המצב לאב הכנסה גבוהה יחסית בשל עבודתו בחברת היי טק והכנסתו משכירות עולים על 30000 ש"ח לעומת האם המשתכרת בלמעלה מ13,000 ש"ח. עוד דאגה השופטת בהחלטתה לציין את ההוצאות המוגזמות של האם היא המבקשת אך פירטה באופן מנומק את התשלומים והחיובים של שניהם :
" א. האב ישלם לידי האם עבור מזונות הקטינים סך של 3,200 ₪ לחודש (1,600 ₪ לכל קטין), כאשר סכום זה כולל את הוצאות אחזקת המדור.
ב. האב יישא ב-40% מעלות המדור של האם, בסך שלא יעלה על 5,000 ₪ לחודש, קרי: 2,000 ₪ לחודש – חלקו של האב, כנגד הצגת חוזה שכירות תקף, ובקיזוז הסיוע בשכר הדירה מאת משרד השיכון ככל שהאם תהיה זכאית לסיוע כזה.
ג. הצדדים יישאו בהוצאות החינוך של הקטינים ביחס של 60% האב ו-40% האם, לרבות גן, צהרון עד סיום כיתה ג', תשלומים לבית הספר, חוג אחד ומחזור קייטנה אחד בחופשת הקיץ בעלות מתנ"ס, בקיזוז מענק הלימודים שתקבל האם מהמוסד לביטוח לאומי, ככל שתקבל. תשלומים אלה יבוצעו כנגד קבלות או אישורים שהאם תמציא לידי האב. ככל שהאם תישא בהוצאות אלו במלואן בעצמה, ישיב לה האב את מחציתם מיד עם דרישה.
ד. הצדדים יישאו בהוצאות רפואיות חריגות של הקטינים, שאינן משולמות על ידי ביטוח בריאות ממלכתי או הביטוח הרפואי המשלים, לרבות טיפולי שיניים, משקפיים, פסיכולוג וכיוצא בזה, ביחס של 60% האב ו-40% האם."
בהחלטתה של ואלך ניסן דאגה השופטת להבהיר את ממוצע עלות צרכי הקטינים מהפסיקה :
"בפסיקה נקבעו אמות מידה לצרכים הבסיסיים של הקטין: צרכים הכרחיים שאינם דורשים ראיות מפורטות. צרכים אלו עומדים על סך של 1,150-1,400 ₪ לחודש
לאור הנסיבות העולות מהבקשה ולהחלטתה שלה החליטה השופטת להעלות מן הממוצע אך דאגה שסכום זה יכלול גם את הוצאות שימוש המדור
וזאת בהדגישה את החלטתה כזמנית ואינה מחייבת לצפי פני העתיד
