בית הדין הרבני האזורי בצפת, הנחשב לאחד ממוסדות השיפוט הוותיקים במדינה ואף לאחד מסמליה ההיסטוריים של העיר, ניצב בפני איום ממשי של סגירה. על פי פרסומים מהימים האחרונים, במשרד האוצר מקודמת תוכנית לאיחוד פעילותו עם בית הדין הרבני בטבריה, מהלך שעשוי להביא להפסקת פעילותו של בית הדין כבר בחודש אוקטובר הקרוב.
המהלך מעורר התנגדות חריפה בקרב רבנים, עובדים ואנשי ציבור בצפון, הטוענים כי מדובר בפגיעה משמעותית בנגישותם של מאות אלפי תושבי הגליל והגולן לשירותי מערכת בתי הדין הרבניים. כיום מטפל בית הדין בצפת במגוון רחב של הליכים, ובהם גירושין, ירושות, צוואות, ענייני מעמד אישי וסכסוכים משפחתיים נוספים המצויים בסמכותו.
לפי הדיווחים, סגירתו של בית הדין תחייב מתדיינים רבים מאזור הצפון לנהל את ענייניהם בטבריה, דבר שיגדיל את המרחק הגיאוגרפי ואת העומס על בית הדין החלופי.
הסערה סביב המהלך גברה לאחר שהתברר כי זמן קצר קודם לכן ביקר במקום נשיא בית הדין הרבני הגדול והראשון לציון, הרב דוד יוסף, אשר הביע בפני העובדים ביטחון כי בית הדין ימשיך לפעול. אלא שעל פי הפרסומים, חרף הדברים שנאמרו, הליכי הסגירה ממשיכים להתקדם ואף נערכו בדיקות במבנה לקראת אפשרות של העברת השטח לגורמים אחרים.
במוקד ההתנגדות עומד גם מעמדו ההיסטורי של בית הדין. במכתב שנשלח לאחרונה לרב הראשי נטען כי בית הדין פועל ברציפות במשך כחמש מאות שנה לפחות, עוד מימי התבססותה של צפת כאחד המרכזים הרוחניים וההלכתיים החשובים בעולם היהודי. הכותבים הזהירו כי סגירתו תהווה פגיעה במוסד בעל משמעות ציבורית והיסטורית יוצאת דופן.
במערכת בתי הדין הרבניים מבהירים כי טרם ויתרו על המאבק. בהודעה רשמית נמסר כי הנהלת בתי הדין פועלת מול הגורמים הממשלתיים בניסיון למנוע את סגירת המקום וכי הנושא עדיין נמצא בדיונים.
מנגד, במשרד האוצר מציגים תמונה שונה. לטענתם, המהלך נולד במסגרת בקשה לאחד את פעילות בתי הדין בצפת ובטבריה מתוך שיקולי התייעלות כלכלית ותפעולית, ובהתאם לכך פעלו גורמי הדיור הממשלתי לקידום התוכנית.
כעת ניצבים המתנגדים והגורמים הממשלתיים משני עברי המתרס, כשברקע עומדת שאלה רחבה יותר: האם שיקולי יעילות ותקציב מצדיקים את סגירתו של מוסד שיפוטי־דתי בעל מסורת רבת שנים, או שמא מדובר במהלך שעלול לפגוע בשירות הניתן לתושבי הצפון ולנתק חוליה נוספת בשרשרת ההיסטורית של העיר צפת.
