ידועים בציבור – המבחן וסמכות הקביעה

מאבק ירושה טעון, שהתחיל כסיפור זוגי והפך לסכסוך משפחתי מורכב, עבר שלושה גלגולים משפטיים – מבית המשפט לענייני משפחה, למחוזי ועד העליון – והסתיים בהכרעה תקדימית על סמכות הבורר במבחן הידועים בציבור.

מהאהבה לסכסוך ירושה

לפני שנים חיו יחד המנוח א’ ש’ ובת זוגו לשעבר. הם הביאו ילדים לעולם וניהלו פרק חיים משותף, אך עם הזמן הקשר התפרק. כשהמנוח הלך לעולמו בשנת 2016, נותרו חמישה ילדים, הורים מבוגרים – וגם אותה בת זוג לשעבר, שדרשה להיחשב כ"ידועה בציבור" שלו.
הטענה שלה הייתה פשוטה: גם אם לא נישאו, חיו חיי משפחה ומשק בית משותף, ולכן היא זכאית לרשת חלק מהעיזבון. ילדיו והוריו של המנוח דחו זאת מכל וכל: לדבריהם, הזוגיות הסתיימה מזמן, ובשנה האחרונה לחייו כבר לא התקיים ביניהם כל קשר זוגי או רכושי.

גלגול ראשון – בוררות

הצדדים בחרו שלא להתכתש תחילה בבתי המשפט, והעבירו את הסכסוך ל"גישבור" – הליך גישור־בוררות בפני השופטת בדימוס נחמה מוניץ. לאחר שמיעת עדויות קבעה מוניץ כי אכן התקיימה בעבר מערכת זוגית, אך בשנה האחרונה לחייו של המנוח חדל הקשר מלהתקיים. מסקנתה: המשיבה לא תוכר כיורשת ואין לה חלק בעיזבון.

גלגול שני – בית המשפט לענייני משפחה

בת הזוג לשעבר ערערה על ההכרעה וטענה כי בורר אינו מוסמך להכריע בשאלת זהות יורשים, שכן מדובר בקביעת סטטוס אישי. בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה דחה את טענותיה: נקבע כי היא הסכימה להליך, השתתפה בו במשך כשנה, ולא יכולה לטעון לחוסר סמכות בדיעבד. השופטת אף הדגישה כי שאלת "ידועים בציבור" היא שאלה עובדתית, לא סטטוס משפטי.

גלגול שלישי – המחוזי

האישה פנתה לבית המשפט המחוזי מרכז־לוד. הפעם זכתה בחלקית: השופטים קבעו כי זהות יורשים היא עניין החורג מסמכות בורר, אך השאירו את הקביעות העובדתיות של הבוררת על כנן. בכך נוצרה "חלוקה": הממצאים נשארו בתוקף, אך השאלה האם היא יורשת הוחזרה לבית המשפט לענייני משפחה.

                                    העליון – ההכרעה הסופית

ילדי המנוח והוריו לא השלימו עם ההחלטה ופנו לבית המשפט העליון. ההרכב – השופטים דוד מינץ, יעל וילנר ואלכס שטיין – נדרש לשאלה העקרונית:
האם ניתן למסור לבורר את ההכרעה אם בן זוג לשעבר הוא "ידוע בציבור"?

        השופט מינץ שכתב את פסק הדין קבע כי כן:

• "ידועים בציבור" הוא תיאור מצב עובדתי, לא סטטוס משפטי מחייב.

• ההכרעה נוגעת רק למערכת היחסים בין בני הזוג, ואינה מחייבת את כלל הציבור.

• המחוקק אף מעודד העברת סכסוכים לבוררות, כדי לייעל הליכים ולהפחית עומס על בתי המשפט.

השופטים וילנר ושטיין הצטרפו לעמדתו.

המשמעות הרחבה

פסק הדין אינו רק ניצחון לצדדים בסכסוך הפרטי – הוא גם תקדים חשוב. מעתה ברור כי ניתן להעביר לבוררות גם את השאלה הרגישה אם בן זוג לשעבר עומד במבחן הידועים בציבור. המשמעות היא פחות פיצול הליכים (בוררות על חלוקת העיזבון מול הליך נפרד על המעמד), ויותר יעילות וודאות משפטית. הדבר עשוי להשפיע על שורה ארוכה של סכסוכי ירושה עתידיים.

                                                            התוצאה

בית המשפט העליון ביטל את החלטת המחוזי, קבע כי פסק דינה של הבוררת יעמוד בעינו, ושלל מהמשיבה כל חלק בעיזבון. בנוסף חויבה לשלם הוצאות משפט בסך 30 אלף ש"ח.

                      עורכי הדין

• עו"ד דניאל אלטמן – ייצג את ילדי המנוח.

• עו"ד יהודית מייזלס – ייצגה את בת הזוג לשעבר.

• עו"ד עינת גריכטר – ייצגה שניים מילדי המנוח.

• עו"ד מרדכי נבון – ייצג את הורי המנוח.

 כך הסתיים מסע משפטי שנמשך כמעט עשור, ושהחל כזוגיות שהתפרקה והפך לקרב ירושה עקרוני, שבמרכזו השאלה: מי מוסמך להכריע במבחן "ידועים בציבור"? העליון הכריע – גם בורר.