פסק הדין קובע קביעה ברורה: המנוח היה כשיר, צלול, והצוואה תקפה. ניסיונם של המתנגדים להטיל דופי באנשי מקצוע, להציג טענות להשפעה בלתי הוגנת ולקנוניה – נדחה באופן חד משמעי.
שיקום יחסים וחלוקת ירושה
דרך משפטית ארוכה בתל אביב הסתיימה בהכרעה חד-משמעית: שופט בית המשפט לענייני משפחה, ליאור ברינגר, קיבל את בקשת מאבטח בית הספר לקיים את צוואתו האחרונה של אביו, בעלים לשעבר של מפעל טקסטיל מצליח, אשר הלך לעולמו ביוני 2022 בגיל 104.
בצוואה, שנערכה באוקטובר 2018, נכללו שני בניו וששת נכדיו של המנוח כיורשים. שווי העיזבון נאמד בכ-22.5 מיליון שקל, כאשר כל אחד מהבנים קיבל רבע מהבית – כ-5 מיליון שקל, והיתרה חולקה בין הנכדים.
במשך עשרות שנים שרר נתק עמוק בין המנוח לבנו, בעקבות האשמות קשות מצד האב כי הבן גרם לקריסת המפעל, אך בשנת 2016 חודש הקשר ביניהם. השופט קבע כי ההחלטה לכלול את הבן בצוואה האחרונה עולה בקנה אחד עם הפיוס שנעשה, ומדובר בצעד טבעי והגיוני.
המתנגדים טענו: "זקן סנילי הושפע באופן בלתי הוגן"
אלמנת אחיו של המאבטח וילדיו התנגדו לקיום הצוואה וטענו כי המנוח היה חולה אלצהיימר סיעודי, מרותק לכיסא גלגלים, סנילי ואינו כשיר לחתום על צוואה. לטענתם, מדובר בצוואה שנערכה במרמה תוך קנוניה בין שלושה עורכי דין, גרושתו של הבן ואפילו פרופסור לרפואה שנתן חוות דעת על כשירות המנוח.
בנוסף, טענו המתנגדים כי הצוואה נחתמה תחת השפעה בלתי הוגנת מצד הבן וגרושתו, ואף טענו שהעובדה שעורך הדין מונה כמנהל עיזבון מעלה חשש לניגוד עניינים.
הכרעת השופט: "לא גרגר של ראיה"
השופט ברינגר דחה את כלל הטענות, אחת לאחת, וקבע כי לא הוצגה אפילו ראיה לכאורה לקיומה של השפעה בלתי הוגנת או קנוניה:
"לא הובאה ולו ראיה אחת, לא קלושה, לא בדל של מסמך ולא גרגר אבק הנחזה להיות קרוב לראיה. מדובר בהכפשה מכוערת של אנשי מקצוע מכובדים שפעלו ביושר ובהגינות"
בית משפט לעניני משפחה בתל אביב
באשר לטענת חוסר הכשירות, ציין השופט כי עדויות רבות, בהן של המטפל הקבוע, עורכי הדין, סוכנת הנסיעות והמומחים הרפואיים, מצביעות על כך שהמנוח היה צלול, עצמאי והבין את משמעות הצוואה.
עדויות המומחים והממצאים
-
פרופ' א.מ., שבדק את המנוח יום לאחר החתימה על הצוואה, מצא כי הוא כשיר לחלוטין להבין את תוכנה ולחתום עליה.
-
פרופ' שמואל פניג, שמונה כמומחה מטעם בית המשפט, קבע תחילה אחרת, אך לאחר עיון בסרטון החתימה ובחוות דעת נוספת, שינה את מסקנתו וקבע כי המנוח היה כשיר.
-
בנוסף, דו"חות רשמיים הצביעו על כך שהמנוח טס לבדו לשווייץ בגיל 99 כדי לפגוש את חברתו, ניהל ענייניו הפיננסיים בעצמו ואף חתם בבנק על מסמכים מהותיים בשנת 2020 – עובדות הסותרות את טענת הסיעודיות.
הוצאות גבוהות למתנגדים
בשל אופי ההליך והיקף הטענות, חייב השופט את המתנגדים לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך חצי מיליון שקל, סכום שניתן לקזז ישירות מהעיזבון.
