הקרב על הלייקים: האב ניסה לעצור את חשיפת הילדים – המשפיענית קיבלה אור ירוק מבית המשפט

בית המשפט לענייני משפחה באשדוד דחה תביעה שהגיש אב לשני קטינים, במסגרתה ביקש לאסור על גרושתו – משפיענית רשת – לפרסם תמונות ותכנים של ילדיהם ברשתות החברתיות.

מהמסמכים עולה כי לאחר פרידת הצדדים בשנת 2025, החלה האם לפרסם תכנים הכוללים את הקטינים. האב טען כי מדובר בפגיעה בפרטיותם ואף חשיפה שעלולה להזיק להם מבחינה חברתית ורגשית.

מנגד, האם – באמצעות עורך דינה רמי מור – דחתה את הטענות מכל וכל. היא טענה כי מדובר בפרסומים שגרתיים, תמימים ונפוצים, שאינם חורגים מהמקובל ברשתות החברתיות, וכי אין בהם כל פגיעה בילדים. עוד הדגישה כי הפרסומים נעשים באחריות, ללא חשיפת פרטים רגישים או תוכן מביך.

לטענתה, פעילותה ברשתות החברתיות אינה רק חלק מאורח חייה – אלא גם מקור פרנסתה המרכזי, וכי ניסיון האב להגביל את הפרסומים פוגע באופן ישיר ביכולתה להתפרנס. בנוסף, ציינה כי לאורך חיי הנישואין שני הצדדים נהגו לשתף תכנים משפחתיים באופן דומה, כך שההתנגדות הנוכחית של האב אינה עקבית ואף נגועה בשיקולים זרים.

בית המשפט מצא ממש בטענות אלו. השופטת הילה אוחיון גליקסמן קבעה כי לא כל פרסום של קטינים מהווה פגיעה בפרטיותם, וכי יש לבחון את הדברים לפי טיב התוכן והנסיבות.

"לא כל פרסום של קטינים ברשתות החברתיות מהווה פגיעה בפרטיותם, ויש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו וטיב התוכן."

עוד ציינה השופטת כי מדובר בהתנהלות שהייתה חלק משגרת החיים של הצדדים:

"במהלך החיים המשותפים נהגו שני ההורים לפרסם תכנים הכוללים את הקטינים, כחלק משגרת חייהם ואורח חייהם המודרני."

עם זאת, נקבע כי אין מדובר בחופש בלתי מוגבל, ויש להימנע מפרסומים העלולים לפגוע בילדים:

"יש להימנע מפרסום תכנים העלולים לפגוע בצנעת הפרט של הקטינים או לחשוף אותם באופן מביך, רגיש או פוגעני."

                                           "   מדובר בפרסומים שגרתיים, תמימים ונפוצים "

                                                             עורך הדין רמי מור

                                                                                              (צילום:רמי מור אתר איזי)

בהכרעתה הסתמכה ה שופטת גם על דבריו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן שמגר, והדגישה את ההבחנה בין החלטות מהותיות – המחייבות הסכמה הורית משותפת – לבין החלטות יומיומיות שאינן כאלה:

"מכאן שאין האמור נוגע לכלל ההחלטות של ההורה לקבל בנוגע לילדיו… כאשר מדובר בעניינים שאינם נמנים על אותם נושאים מהותיים – אין צורך בהסכמת שני ההורים."

השופטת הסיקה כי פרסום תמונות, כל עוד אינו פוגע בקטינים, אינו מהווה עניין מהותי המחייב הסכמה של שני ההורים.

בנוסף, מתחה השופטת ביקורת על האב וציינה כי התרשמותה היא שהתביעה אינה מנותקת מהסכסוך בין הצדדים:

"עוצמת הסכסוך בין הצדדים מעלה חשש כי ההליך נועד גם לפגוע באם ובפרנסתה, הנסמכת על פעילותה ברשתות החברתיות."

בסופו של יום נדחתה התביעה, תוך קביעה כי האם רשאית להמשיך בפרסום תכנים – בכפוף לשמירה על פרטיותם וכבודם של הילדים.