מאחורי המספרים הגדולים הסתתרה מחלוקת משפטית ממוקדת: האם שכרה של מנהלת עיזבון כה גדול צריך להיגזר משווי הנכסים שעליהם הופקדה, או שמא יש לכבד את מנגנון השכר שקבע המנוח בעצמו בצוואתו?
השאלה הזו הגיעה להכרעתה של השופטת שירלי שי בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, במסגרת סכסוך בין מנהלי עיזבונו של מנוח שהלך לעולמו בינואר 2024.
המנוח הותיר אחריו צוואה מיום 2 ביולי 2019, אשר קוימה במאי 2024. בהתאם להוראות הצוואה מונו שני מנהלי עיזבון משותפים: אחד מבניו של המנוח, שהוא גם אחד מיורשיו, ומנהלת עיזבון נוספת.
אלא שהמנוח לא הסתפק בקביעת זהותם של מי שינהלו את רכושו לאחר מותו. בצוואתו הוא הותיר גם הוראות באשר לשכר מנהל העיזבון – הוראות שעמדו בהמשך בלב המחלוקת שהגיעה לבית המשפט.
קרוב לחצי מיליארד שקל
היקפו של העיזבון הוא שהפך את המחלוקת על שכר הטרחה לחריגה במיוחד.
בפסק הדין מתואר העיזבון כבעל "שווי עצום, קרוב לחצי מיליארד שקלים". עוד עולה כי מדובר בעיזבון מורכב, הכולל בין היתר נכסים וניירות ערך, כאשר חלק מהטיפול בו נגע גם לעניינים בעלי זיקה לארצות הברית.
מנהלת העיזבון תיארה בפני בית המשפט עבודה אינטנסיבית, שכללה שעות עבודה רבות, לרבות בשעות הערב ובסופי שבוע. לדבריה, הטיפול דרש התמודדות עם סוגיות מורכבות והשקעת זמן משמעותית. בדיווח שהוגש מטעמה צוין היקף כולל של 614.25 שעות עבודה.
ואז הגיעה דרישת השכר.
מנהלת העיזבון ביקשה מבית המשפט לפסוק לה שכר בשיעור של 2% משווי העיזבון, בתוספת מע"מ.
במספרים, המשמעות הייתה דרמטית: כ־9.6 מיליון שקל.
לטענתה, שוויו החריג של העיזבון, מורכבות הטיפול בו והיקף העבודה שהושקעה בניהולו הצדיקו את פסיקת השכר המבוקש.
אלא שמנגד נטען כי עוד לפני שהמחלוקת נולדה – המנוח עצמו כבר נתן לה תשובה.
המנוח השאיר הוראות גם לגבי השכר
המבקשים התנגדו לדרישת מיליוני השקלים וטענו כי אין מקום לקבוע את שכרה של מנהלת העיזבון כאחוז משווי הרכוש, שעה שהמנוח קבע בצוואתו מנגנון מפורש באשר לשכר מנהל העיזבון.
לפי המנגנון שקבע, עבור 180 שעות העבודה הראשונות ישולם סכום כולל של 75 אלף דולר. עבור עבודה מעבר ל־180 השעות הראשונות נקבע תשלום נוסף על בסיס שעתי.
וכאן התחדדה השאלה שניצבה בפני בית המשפט: האם היקפו יוצא הדופן של העיזבון מצדיק סטייה מההסדר שקבע המנוח ומעבר לחישוב המבוסס על אחוזים משווי העיזבון?
השאלה אינה שולית. תקנות הירושה מאפשרות לבית המשפט לפסוק שכר למנהל עיזבון בשיעור משווי העיזבון, בהתאם לתנאים ולתקרות הקבועים בדין. אלא שבמקרה הנוכחי ניצב מול מנגנון זה עיקרון יסודי אחר בדיני הירושה – כיבוד רצונו של המצווה.
רצון המצווה לא מסתיים בחלוקת הרכוש
השופטת שי קבעה כי לרצונו של המנוח יש לתת משקל משמעותי גם בכל הנוגע לאופן שבו ביקש לתגמל את מי שינהל את עיזבונו.
בית המשפט עמד על כך שהמנוח לא הותיר את שאלת השכר פתוחה. הוא בחר להתייחס אליה במפורש וקבע מנגנון שלפיו יחושב התשלום.
גם העובדה שמדובר בעיזבון ששוויו קרוב לחצי מיליארד שקל לא הביאה את בית המשפט למסקנה שיש להתעלם מההסדר שקבע המנוח.
בפסק הדין ניתן משקל גם לכך שמנהלת העיזבון הייתה מודעת למנגנון השכר שנקבע בצוואה. בית המשפט לא קיבל את הטענה שלפיה יש לחשב את שכרה לפי אחוז משווי העיזבון רק בשל היקפו העצום.
וכך, הדרישה לשכר של כ־9.6 מיליון שקל לא התקבלה.
אז כמה תקבל מנהלת העיזבון?
בית המשפט הורה לחשב את השכר בהתאם למנגנון שהותיר אחריו המנוח.
עבור 180 שעות העבודה הראשונות נקבע כי מנהלת העיזבון תהיה זכאית לסכום של 75 אלף דולר, לפי השער היציג ביום התשלום.
מעבר לכך נקבע תשלום של 850 שקל בתוספת מע"מ לכל שעת עבודה.
מאחר שבמסגרת ההליך דווח על 614.25 שעות עבודה, החישוב הנוסף מתייחס ל־434.25 שעות שמעבר ל־180 השעות הראשונות.
בנוסף קבע בית המשפט החזר הוצאות בסך 3,131 שקל.
בכך נוצר פער ניכר בין השכר שהתבקש – כ־9.6 מיליון שקל – לבין מנגנון השכר שלפיו הורה בית המשפט לבצע את התשלום.
כשהצוואה שווה מיליונים
מעבר למספרים החריגים, פסק הדין ממחיש את המשמעות שעשויה להיות לניסוח מפורט של צוואה.
צוואה אינה עוסקת בהכרח רק בשאלה מי יקבל דירה, חשבון בנק, תיק השקעות או נכס אחר. המצווה יכול להותיר הוראות גם בנוגע לדרך שבה ינוהל עיזבונו לאחר מותו – ובכלל זה לקבוע מנגנון הנוגע לשכרו של מנהל העיזבון.
כאשר שווי העיזבון הוא מיליוני שקלים בודדים, ההבדל בין שיטות חישוב שונות עשוי להיות משמעותי. כאשר מדובר בעיזבון ששוויו קרוב לחצי מיליארד שקל, אותו הבדל כבר יכול להיות שווה מיליונים רבים.
וזה בדיוק מה שהתרחש במקרה הזה.
מצד אחד עמדה דרישה לשכר של כ־9.6 מיליון שקל, שנגזרה משוויו העצום של העיזבון. מצד אחר עמדה הוראה שהמנוח עצמו בחר להכניס לצוואתו.
בית המשפט בחר באחרונה.
ההכרעה מחדדת כי עקרון כיבוד רצון המצווה אינו מסתיים בשאלה מי יירש את הכסף. לעיתים הוא ממשיך גם לשאלה כיצד ינוהל הכסף – וכמה ישולם למי שהופקד על ניהולו.
במקרה של עיזבון המתקרב לחצי מיליארד שקל, ההבדל בין שתי האפשרויות הללו היה שווה מיליונים.
