רקע המקרה
בני זוג לשעבר, הורים לילדים משותפים, נקלעו למחלוקת סביב גובה המזונות לאחר פרידתם. השאלה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט הייתה מהי היכולת הכלכלית האמיתית של האב – והאם אכן מדובר במצב של קושי כלכלי כבד.
טענות הצדדים
האם, באמצעות ב"כ עורך הדין יצחק אוסדיטשר טענה כי האב מציג תמונה חלקית בלבד. לדבריה, ההכנסות בפועל גבוהות יותר, וההתנהלות הכלכלית שלו אינה מתיישבת עם טענות למצוקה.
מנגד, האב – דרך בא-כוחו – טען כי הוא מצוי במצב כלכלי קשה, עד כדי טענה שהוא נמצא או קרוב להליך של פשיטת רגל, ולכן יש להפחית משמעותית את חיוב המזונות.
הסתירות שעלו
השופטת עפרה גיא בחנה את הנתונים לעומק – והפערים לא נעלמו מעיניה:
"הטענה בדבר מצוקה כלכלית חמורה אינה מתיישבת עם היקף הפעילות והנתונים שהובאו בפניי"
גם הטענה לפשיטת רגל לא הוכחה:
"לא הוצגה כל ראיה ממשית לכך שהנתבע מצוי בהליך חדלות פירעון"
והפער בין המסמכים למציאות קיבל ביטוי ברור:
"קיים פער שאינו ניתן להתעלמות בין ההכנסות המדווחות לבין ההתנהלות הכלכלית בפועל"
ההכרעה
בסופו של דבר, בית המשפט העדיף את הנתונים על פני ההצהרות. השופטת קבעה כי לא ניתן להסתמך על גרסה שאינה נתמכת בראיות, וקבעה את סכום המזונות בהתאם ליכולת הכלכלית כפי שעלתה מהחומר שהוצג.
