הרקע למחלוקת
בני זוג לשעבר, הורים לילדה משותפת, התגרשו לאחר שהאב הורשע באלימות ואף ריצה מאסר. במסגרת סידור הגט נחתם הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין, ובו נקבעו הסדרי השהות בין האב לבין בתו – גם במהלך תקופת מאסרו.
כחצי שנה לאחר מכן הגישה האם תביעה לשינוי ההסדרים בטענה ל"שינוי נסיבות קיצוני". דיין יחיד דחה את בקשתה על הסף מבלי לקיים דיון, ואף הזהיר כי אם תעמוד על זכותה לדיון בהרכב מלא – היא עלולה להיתבע בהוצאות, ואף יעלה חשש לפקפוק בכשרות הגט שניתן.
טענות האם
באמצעות באת-כוחה, עו"ד שלי גמליאלי, טענה האם כי חלו שינויים מהותיים במציאות חייה ובחיי בתה, אשר מצדיקים בחינה מחדש של ההסדרים. לדבריה, ההסכם נחתם בעת שהאב היה במעצר, בנסיבות שונות לחלוטין מהמצב הקיים כיום. עוד נטען כי טובת הקטינה מחייבת גמישות והתאמה למציאות המשתנה, וכי קיומו הנוקשה של ההסכם כפי שהוא עלול לגרום לה נזק.
עו"ד גמליאלי הדגישה כי זכותה של מרשתה להישמע בפני הרכב מלא היא זכות דיונית בסיסית, ואין מקום לחסום אותה בטענות סף או בהפחדות כלשהן.
החלטת בית הדין הרבני הגדול
בערעור שהוגש על-ידי האם, בראשות הדיינים הרב שלמה שפירא, הרב ציון לוז-אילוז והרב מאיר פרימן, נקבע כי יש לקבל את הערעור ולהחזיר את הדיון להרכב מלא.
בית הדין פירט עקרונות יסוד:
-
חובה דיונית ומהותית – ערכאה שיפוטית שקנתה סמכות חייבת לדון בתביעה; אין באפשרותה להשתחרר מחובתה.
-
הרכב מלא – בענייני משמורת והסדרי שהות, ההכרעה חייבת להיעשות בפני שלושה דיינים, ולא על ידי דיין יחיד.
-
טובת הקטינה קודמת – גם אם קיים הסכם חתום, ההורים אינם רשאים לוותר על טובת הילד, ובית הדין מחויב לבחון מחדש את ההסדר אם עולה חשש לפגיעה בה.
-
איומים פסולים – אין מקום להרתיע צד מהגשת בקשה באמצעות איום בהוצאות כבדות או העלאת ספק בכשרות גט שכבר סודר.
-

-
"חלו שינויים מהותיים במציאות חייה ובחיי בתה"
-
עורכת הדין שלי גמליאלי (צילום:פייסבוק)
מסר חד משמעי
בפסק הדין הובהר כי אישור הסכם גירושין אינו מקנה לדיין שאישר אותו סמכות בלעדית לדון בשינוייו בעתיד. רק ערכאה בהרכב מלא מוסמכת לדון בבקשות לשינוי בעקבות נסיבות חדשות.
הדיינים הדגישו כי איום על מתדיין לפיו עמידתו על זכותו עלולה להוביל לעיכוב נישואין בעתיד – הוא חסר בסיס, ואף מסוכן מבחינה הלכתית וציבורית.
ההכרעה
הערעור התקבל, התיק הוחזר לבית הדין האזורי לדיון מהותי בהרכב מלא, ופסק הדין הותר לפרסום בהשמטת שמות הצדדים






